הכי רלוונטי: כל מה שחשוב לדעת על ניתוח להחלפת שתלים

לפני הכול, סקירה קצרה של האירועים עד כה. בסוף חודש אוקטובר, 2019, פרסם ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) הודעה ובה הזהיר שמשתלי השדיים קשורים בסיכון להתפתחות סרטן מסוג לימפומה*. באותה ההודעה ה-FDA גם הבהיר נקודה חשובה: משתלי השדיים הם מוצר שלא מיועד לשימוש למשך כל החיים. מטרת ההודעה לא הייתה לאסור על השימוש במשתלי סיליקון, אלא לעדכן נשים על הסיכונים הכרוכים בכך כדי שיוכלו לדון בהם עם הרופאים לפני שיגבשו החלטה סופית. במקביל להודעת ה-FDA, חברת אלרגן, שמייצרת משתלים, הודיעה על ריקול למשתלים מסוימים מתוצרתה - הודעה שאיננה כוללת המלצה להוציא משתלים שכבר הונחו בקרב נשים ברחבי העולם. 

באופן טבעי, ההודעות והפרסומים הללו העלו לכותרות את הניתוח להחלפת משתלים ובמהלך השנה האחרונה, המנתחים הפלסטיים בארץ צברו הרבה מאוד ניסיון בהסרת משתלי סיליקון.

לכן, הרשו לנו לעשות לכן היכרות מעמיקה עם ההליך הזה ולהבהיר בדיוק מה מתרחש בו, מתי הוא נדרש ולמי כדאי לשקול לעבור אותו.

על ניתוח החלפת שתלים

לפני הכול, עליכן לעבור בדיקות הדמיה לשד, ממוגרפיה או אולטרסאונד, כדי שהרופא המטפל יוכל לקבל תמונה על מצבם של המשתלים. לאחר מכן, בשלב הראשון של הניתוח הפשוט יחסית על פי רוב (עוד נרחיב על כך בהמשך), פותחים את כיס המשתל כדי לבדוק אם הוא מכיל משתלים שלמים או קרועים, ומה מצבם. בשלב הבא, מתבצעת הערכת מצב שלפיה נקבעת הדרך הטובה ביותר לעיצוב השדיים לאחר הוצאת המשתלים, כאשר דרך זו מתבססת על ההחלטה שגובשה יחד עם המטופלת עוד לפני הכניסה לניתוח. 

הסיכוי לסיבוכים בניתוחי החלפת שתלים הוא נמוך מאוד, כשעל סיבוכים אלה אפשר למנות דימום, צלקת בולטת והתקשות קופסית שמתאפיינת בהתקשות של השד (גם עליה עוד נרחיב בהמשך). 

פשוט אבל מורכב

כפי שוודאי הבנתן מהתיאור שלמעלה, בדרך כלל החלפת משתלים כרוכה בניתוח פשוט יחסית. עם זאת, ההליך עשוי להפוך למורכב במקרים שבהם:

1. השאיפה היא להיפרד מהמשתלים סופית ולא להניח חדשים במקומם.

2. אובחנה הסתיידות של הקופסית.

3. כשנדרשת הרמת חזה.

פרידה סופית 

אם בחרתן להיפרד מהמשתלים ואינכן רוצות להניח משתלים חדשים במקומם, נוכל לבצע סילוק פשוט של המשתלים ללא פעולה נוספת, אבל ייתכנו מקרים שבהם יידרש הליך מורכב מאוד אשר יחייב ניתוח משולב של הסרת משתלי הסיליקון והרמת השדיים ללא משתלים חדשים. הליך מורכב זה דורש מהמנתח לדעת, תוך כדי הניתוח, היכן נמצאת אספקת הדם לפטמה ולעטרה, ואיך לסדר שוב את רקמת השד שנותרה כך שהתוצאה הסופית תהיה שד בעל מראה טבעי. בנוסף, באופן טבעי אצל חלק מהנשים רקמת השד מתחלפת ברקמת שומן שמעניקה נפח ולכן במקרים אלה אפשר לשקול סילוק שתלים בלי לשים חדשים.

הסתיידות הקופסית

יש לא מעט נשים, בייחוד בזמן האחרון, שמבקשות להסיר מגופן משתלי סיליקון שהם בני 30 או 40 שנים, ואפילו יותר. נשים אלה, שרובן כבר נמצאות בעשור השישי לחייהן, עברו ניתוח הגדלת חזה כשהיו בשנות ה-20 לחייהן וחיו עם המשתלים שלהן במשך עשורים. 

בכל ניתוח של השתלה נוצרת קופסית. קופסית היא רקמת החיבור שנוצרת סביב השתל בחזה באופן טבעי ולמעשה מבודדת אותו מהגוף. עם השנים, קופסית זו הופכת מסוידת - כלומר, נדבקים אליה גבישי סידן שרצוי להרחיק אותם מהגוף, יחד עם הקופסית (נבהיר שאף על פי שהשם דומה, הסתיידות הקופסית לא דומה בדבר להסתיידות המיקרוסקופית שקשורה לסרטן השד). בפועל, אין כל דרך לדעת אם הקופסית מסוידות לפני תחילת הניתוח, ולכן רק במהלך הניתוח אפשר לקבוע אם יש צורך להסיר גם את הקופסית. במקרים אלה, לא תמיד מומלץ להניח משתלים חדשים באותו הניתוח עצמו, בעיקר מפני שניתוח שבו מוסרת קופסית מסוידת כרוך בהנחת נקז, שמונע הצטברות של שטף דם בכיס המשתל. את הנקז מניחים למשך כיממה ועל פי רוב, ההמלצה היא לחכות כשלושה חודשים עד להנחת משתלים חדשים, גם אם המשמעות היא חיים עם שדיים מרוקנים או נפולים. אם, בתום תקופת ההמתנה, המטופלת מחליטה שהיא רוצה משתל חדש, אפשר לבחון את מצבה ולקבוע מהו הטיפול המומלץ. 

למי כדאי לשקול החלפת משתלים?

מלבד הבדיקה הרפואית של הדמיה, תוכלו לבדוק בעצמכן אם כדאי לכן לקבוע פגישת ייעוץ להחלפת שתלים. התבוננו בעצמכן במראה ובדקו:

• האם משתלי הסיליקון בולטים לעין כשאינכן לובשות חזייה?
• האם עור השד דק מאוד כך שהשד כולו למעשה מורכב מעור ומשתל?
• האם המשתלים חורגים ממבנה השד התקין?
• האם השדיים נפולים ואתן מרגישות שהמשתלים מושכים את השדיים מטה לכיוון הבטן?
• האם המשתלים ממוקמים גבוה מדי בבית החזה, מעל השדיים?
• האם הפטמה והעטרה גבוהות או נמוכות מדי?
• האם השדיים השתנו עם השנים באופן שהופך את המשתלים לחלק לא מהותי מנפח השד?

אם תשובתכן על אחת או יותר מהשאלות הללו היא חיובית, מומלץ להתייעץ עם מומחה.