לא רואים עלייך, הכל על רפואה אסתטית מאת פרופסור אייל וינקלר, ידיעות אחרונות מוסף זמנים בריאים

שאיבת שומן ממוקדת מטרה


הקיץ הישראלי פורץ בסערה, וחלקנו מביטים בתסכול על הכרס שצמחה לה בחורף. גם החרוצים והמשקיענים בפעילות גופנית מסודרת מוצאים עצמם לעיתים עם חבילת שומן מיותרת, סרבנית, עיקשת ומטרידה בבטן, במותן או בירך. אז איך הרפואה עוד לא מצאה כדור נגד השמנה? מה עושים עם התוספת הזאת? זה שאיב? זה ניתן להמסה? למה אי-אפשר לקפוץ לניתוחון קליל או שאיבונת קטנה, והופ להיכנס לביקיני ומשם לים, למכון הכושר או לבריכה? התשובה כיום די מפתיעה: באופן כללי ניתן לומר שאפשר גם אפשר.
 
שאיבת השומן בגרסתה הראשונית פותחה על ידי מנתח יהודי-צרפתי בשם איב-ג'רארד אילוז, בשנות ה- 70 של המאה הקודמת בפריז. מאז עברה שאיבת השומן גלגולים ושכלולים רבים שמרביתם עסקו בבטיחות המטופל ובמניעת סיבוכים. השאיבה בת-ימינו מנסה לסלק מן הגוף מצבור של שומן באיבר המטרה, מבלי ליצור עיוות בעור או ברקמה התת-עורית. לשאיבות השומן הראשונות, אלו של המאה הקודמת, נלוו גם סיבוכים - נדירים אך חמורים - ובהם דימום, זיהום בעור, נמק מקומי ואף תסחיפים. כל אלה הלכו ונעלמו באופן גורף מן העולם עם ההתקדמות המדעית והטכנולוגית של שאיבת השומן המודרנית.

כיום שאיבת השומן מתבצעת בהחדרת צינורית עדינה דרך חתך זעיר המבוצע בעור אל רקמת השומן. צינורית השאיבה מוחדרת דרך העור אל מרבץ השומן בעודה מחוברת בקצה החיצוני שלה אל צינור ששואב את השומן על ידי ואקום ומוביל אותו אל מחוץ לגוף, כמעין שואב אבק עדין ודקיק. כמה דקות לפני תחילת השאיבה עוברת רקמת השומן המיועדת להישאב הכנה מכנית שתפקידה להקל על השאיבה עצמה. הכנת השומן לשאיבה נעשית בהרדמה מקומית על ידי הצפתו בתמיסת סליין פיזיולוגית ותרופות נוגדות כאב ומונעות דימום )לידוקאין ואדרנלין,( או בהמסה על ידי חימום האזור המיועד לשאיבה (בלייזר או על ידי גלי אולטרסאונד).



כל שיטות הכנת השומן לשאיבה נועדו להשגת המטרות הבאות: 

1.   פעולה כירורגית עדינה וקלה לרקמות הגוף ותוך מזעור עד למינימום של הסיבוכים.
2.   ביצוע שאיבה ממוקדת מטרה המוציאה מהגוף שומן בכמות הרצויה, לא מעט מדי ולא הרבה מדי, תוך הותרת האזור שנשאב סימטרי וללא עוותים.

ההחלמה משאיבות שומן קטנות כגון אלה מהירה, ומאפשרת חזרה לפעילות סדירה בתוך ימים.


שתי שאלות נפוצות על שאיבת השומן המודרנית: הראשונה מתמקדת עדיין בסיבוכים האפשריים, והתשובה היא שישנן תופעות נדירות ובהן אודם מקומי וזיהום, תוצאה קוסמטית הנופלת מהמצופה ובעיקר תוצאה שאינה סימטרית ושטח פני עור בלתי-סדיר. והשאלה השנייה - האם השומן חוזר? ואם כן, היכן ומתי? לאחר שאיבת שומן קטנה לא צפויים שינויים בפיזור השומן בגוף גם אם עולים במשקל. לא כך המצב לאחר שאיבת שומן גדולה יותר (מעל  2,000 מ"ל של שומן). במצב כזה עלייה מהירה ומשמעותית במשקל תגרום לפיזור השומן באזורים חדשים ושונים בגוף. למשל, הצטברות שומן בשדיים או באזור הגב העליון אצל מי שקודם לכן מצבורי השומן שלו היו בבטן. חשוב להדגיש שהשומן אינו עונש משמיים, השומן חוזר דרך הפה. מי שמקפיד לא עולה במשקל. מסיבה זו אני מסביר למטופלים ששאיבת שומן גדולה, שבה נשאבים כמה אזורי גוף, אינה תהליך שבו הם מסירים אחריות מעצם על ידי מסירת האחריות למנתח הפלסטי.
 
הכניסה לתהליך זה של שאיבת שומן היא מחויבות לשינוי בהרגלי האכילה ובתזונה. בשינויי התזונה הכוונה אינה להיכנס למשטר של צום, תענית וספורט אתגרי, אבל גם לא להפך. השאיבה לא מאפשרת להתנפל על ערימות המתוקים, הפיצוחים, הלחם או הגלידות. היא נועדה להיפטר מהשומן הקיים ולחטב את האזור הרצוי, אך על המנותח מוטלת האחריות לשמור על התוצאות.