גיל הוא רק מספר? בית משפט דחה את בקשתו של בן 69 להפחית 20 שנים מגילו

בתביעה שעוררה תשומת לב בינלאומית וכתוצר לוואי מבורך העלתה שוב למודעות את יחסה של החברה המערבית להזדקנות, דחה בית משפט בהולנד את בקשתו של בן 69 להפחית 20 שנים מגילו.

התביעה יוצאת הדופן – פתרון רלוונטי או מקור הבעיה?

בתמונה: אמיל ראטלבנד

בנובמבר 2018 הגיש אמיל ראטלבנד, אישיות טלוויזיונית מהולנד, תביעה ובה ביקש את אישורו של בית המשפט לשנות את תאריך הלידה הרשמי שלו ולהפוך אותו לבן 49. ראטלבנד טען שגילו הרשמי לא שיקף את מצבו הרגשי וגרם לו לקשיים במציאת עבודה ואהבה.

״כשאני מגיש בקשה למשכנתה, לא מאשרים אותה״, הסביר ראטלבנד, ״היום אני איש זקן. אני חייב לחסוך כסף כדי שאוכל להוריש אותו לילדים שלי כדי שהם יוכלו לחיות״, הוסיף האב לשבעה. ״אבל אם יוחזרו לי 20 השנים האחרונות, תוחזר לי גם התקווה. אהיה שוב חדש. כל העתיד ייפתח שוב בפניי״.

בתגובה לתביעה המשונה קבע בית המשפט שהחוק ההולנדי מעניק זכויות וחובות על פי גיל, ״כמו הזכות להצביע והחובה ללמוד בבית הספר. אם תאושר בקשתו של מר ראטלבנד, דרישות תלויות-גיל אלה יהפכו לחסרות משמעות״.

בהודעה לעיתונות נמסר מבית המשפט, ״מר ראטלבנד חופשי להרגיש 20 שנים צעיר יותר מכפי גילו האמיתי ולפעול בהתאם. אבל שינוי תאריך הלידה שלו באופן רשמי יעלים רישומים בני 20 שנים וביניהם לידות, מיתות ונישואים. זה יגרור מגוון של השלכות בלתי רצויות, הן משפטיות והן חברתיות״.

האמת הלא נעימה והיחס שלנו להזדקנות

סיפורו של ראטלבנד חושף את האמת הלא נעימה שמאחורי היחס שלנו להזדקנות. יחס שלמעשה משקף את הדעות הקדומות שלנו נגד עצמנו העתידיים.

״על כל אישה להתבגר בדרך שלה, על פי התנאים שמתאימים לה. אבל אין ספק שעל דבר אחד כולנו יכולים להסכים: ההזדקנות קשה יותר לנשים מאשר לגברים״, אמרה אשטון אפלווייט, אחת החוקרות הבולטות ביותר של השפעת הגיל על נשים בפרט ועל החברה בכלל. ״ואיך נשים מתמודדות? הן פונות לטיפולים אסתטיים ומשקיעות במוצרי אנטי אייג׳ינג. אלה הן אסטרטגיות מאוד אפקטיביות ואני מאוד מבינה לליבן של כל הנשים שנעזרות בהן. אבל הבעיה מתעוררת כשאנחנו מנסות לרמות ולשקר לגבי גילנו. הדבר דומה לאדם שחור שיתעקש שהוא לבן. מקרים מסוג זה מבוססים בתחושת אשמה על משהו שאין בו אשמה כלל״, מוסיפה אפלוויט.

המראה חשוב. היופי נעים לנו. אבל האובססיביות של החברה לגבי המראה הצעיר איננה קשורה ביופי אלא בכניעה לסטנדרט מיושן שכבר אין לו מקום בעידן של היום. אם כן, מה אפשר לעשות?

״לאחד כוחות כנגד גילנות (Ageism) באותה הדרך שבה התאחדנו כנגד סקסיזם בשנות ה-60 וה-70״, מציעה אפלוויט. ״כדי שלתנועה יהיה כוח, על חבריה לאמץ לליבה את אובייקט הסטיגמה, בין אם מדובר בצבע עור, ביחסי אהבה בין אנשים בני אותו המין או בהזדקנות. כלומר, עלינו לחדול להתנגד להזדקנות ולהתחיל לקבל אותה, אפילו לאמץ אותה לליבנו. אין סטיגמה שהיא חקוקה באבן, אין סטיגמה שהיא טבעית, והשינוי כבר התחיל״.

תעשיית היופי מתגייסת למען ההזדקנות

אפלוויט איננה לבדה. לא מזמן הודיע מגזין Allure שהוא מפסיק להשתמש במילים אנטי אייג׳ינג. ״אנשים צריכים להרגיש נוח בתוך העור שלהם, וזה כולל גם אנשים מבוגרים״, אמרה עורכת המגזין מישל לי. ״היום, אנחנו מעבירים את המסר שהזדקנות היא מצב שצריך להיאבק בו״, אמרה בהתייחסה למילה ׳אנטי׳. היא הוסיפה שאיש איננו מציע להפסיק להשתמש בטיפולים האסתטיים ובחומרים שמשפרים את ההרגשה שלנו, אלא שתפיסת הציבור את ההזדקנות חייבת להשתנות. ״אם ברצוננו לשנות את האופן שבו אנחנו מתייחסים לזקנה, עלינו להתחיל לשנות את הדרך שבה אנחנו מדברים על זקנה״. כלומר, לי תומכת בטיפולים אסתטיים אבל לא בהתנגדות לתהליך הזקנה הטבעי. היא תומכת בטיפוח אבל לא במילה אנטי. לטענתה, עלינו לחדול לתפוס את ההזדקנות ככישלון וכדבר קשה ואסור שיש לו להילחם בו בכל הכוח. ואם מגזין מרכזי בתעשיית היופי כבר הרים את הכפפה, מן הראוי שכולנו נצטרף לגל ששוטף את העולם: בואו נשנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלות על עצמנו ועל אחרות, ונעריך את מה שאנחנו רואות.

הרי אם שמים את המראה בצד, תתקשו מאוד למצוא אדם מבוגר שאיננו מרוצה מעצמו היום – כשהוא בוגר, מפותח, נבון ומנוסה יותר משהיה בגרסתו הצעירה יותר. אם כן, בואו נוסיף גם את המראה לתמהיל. עם העלייה בתוחלת החיים והאפשרויות לשפר את הרגשתנו על ידי טיפולים אסתטיים שמקפידים לשמור על המראה הטבעי שלנו, אין שום סיבה שהיחס להזדקנות לא ישתנה. שינוי שללא ספק הגיע זמנו.