.jpeg&zc=1&w=780&h=415)
פרופ׳ וינקלר מסביר איך לתת עזרה ראשונה במצבים שונים [+סרטונים]
אחרי האירועים המטלטלים של השבעה באוקטובר, רבים ורבות מאיתנו מעדיפים להיות מוכנים לכל מקרה שלא יבוא. חלק מאותה מוכנות הוא היכולת לתת עזרה ראשונה במקרים שונים.
אז החלטנו להתגייס למשימה וביקשנו מפרופסור וינקלר להכין רשימה של ציוד רפואי להרכבת ערכת עזרה ראשונה ביתית, וגם להסביר איך לטפל בכמה מצבים רפואיים שכיחים.
מוכנים? בואו נצא לדרך.
ציוד חובה לערכת עזרה ראשונה
אלה הפריטים שאיתם ערכת העזרה הראשונה הביתית שלכם תהיה הכי אפקטיבית.
- חבילת גזות לא סטריליות
- התרופה המועדפת על הילדים להורדת חום ולהקלה על כאבים
- התרופה המועדפת עליכם, המבוגרים, להורדת חום ולהקלה על כאבים
- גזה וזלין - חבישה על בסיס וזלין
- תחבושת אלסטית
- תמיסה לחיטוי פצעים
- משחה לטיפול בכוויות שטחיות (בפנטן או ביאפין)
- פלסטרים סטריליים (סטרי-סטריפ)
- תמיסת מי מלח לשטיפת פצעים (מגיע גם בבקבוקונים של תמיסת סליין לשטיפת עדשות)
את הערכה הזאת מומלץ לקחת גם לנסיעות ולחופשות, כדי שאפשר יהיה לתת טיפול ראשוני בכל מקרה שלא יבוא.
איך לטפל בשריטה או בחתך
הטיפול הזה מתאים לשריטות וחתכים שלא מצריכים תפרים.
הרטיבו גזה בקצת מי מלח ואם אין מי מלח, אז גם מי ברז יעשו את העבודה. נקו קצת את הפצע. אם יורד דם, אל תיבהלו ולחצו על הפצע למשך כמה שניות. בדרך כלל, אחרי כמה שניות הדימום פוסק.
נקו את המקום עם פולידין או תמיסה אחרת לחיטוי פצעים, ואז עשו מה שנקרא בעגה הרפואית ׳קירוב שולי הפצע׳ עם חבישה סטרילית (סטרי-סטריפ). המטרה בשלב הזה היא לקרב את שני צידי השריטה או החתך זה לזה. את הסטרי-סטריפ הדביקו לרוחב החתך, כך ששולי הפצע ייצמדו והפצע ייסגר. אפשר להדביק שניים או שלושה סטרי-סטריפים, תלוי באורך השריטה.
למחרת, אפשר להתקלח עם החבישה. אין צורך להחליף אותה, היא כבר תיפול מעצמה והפצע יתאחה.
איך לטפל בכוויות שטחיות
הטיפול הזה מתאים לכוויות שטחיות וקטנות יחסית, שגורמות לאודם מקומי וכאב, בעיקר אצל ילדים קטנים ותינוקות.
גודל הכוויה שמתאים לטיפול הספציפי הזה הוא פחות מ-1% משטח עור הגוף. כדי שתוכלו למדוד, דעו שכף יד היא כ-1% משטח הגוף. אם הכוויה גדולה יותר מכף ידכם, חשוב מאוד שתקבלו טיפול רפואי.
לפני הכול, שטפו את האזור הפצוע במי ברז או בתמיסת מי מלח. בשלב הבא, מומלץ לתת תרופה נגד כאבים כי גם אם בשלב זה הכוויה לא כואבת, יש להניח שהכאב יגיע ועדיף להקדים תרופה למכה, תרתי משמע.
בשלב הבא, הניחו גזה וזלין על הכוויה וכסו את כולה. בזכות הווזלין, החבישה לא תדבק לפצע ותוכלו להחליף אותה בקלות. אם הכוויה נראית לכם מעט יותר עמוקה, או אם יש שאריות של עור שהתקלף, מומלץ למרוח על המקום משחה לטיפול בכוויות (בפנטן או ביאפין) ואז לחבוש אותו.
דימום מהאף
למרות שדימום מהאף יכול להיות מאוד מפחיד, חשוב לדעת שברוב המקרים אין לו משמעות רפואית גדולה. אז לפני הכול, נשמו עמוק.
כדי להפסיק את הדימום מהאף אצל ילדים, הכי חשוב להושיב את הילד או הילדה על כיסא עם משענת, ולנסות להרגיע אותם. לאחר מכן, הרימו להם את הראש, גלגלו פד גזה והכניסו אותו בעדינות לנחיריים, לא עמוק מדי. עכשיו, לחצו על האף לכל אורכו, מלמעלה עד למטה.
הפד והלחץ יעצרו את הדימום. אם הדימום לא נפסק, חשוב שתקבלו טיפול רפואי.