העור שלנו הוא איבר חי, מגיב וזוכר. לאחר פציעה, ולמעשה כחלק ממגוון תהליכים דלקתיים שעשויים להתרחש בו, העור יפעל לתקן ולהשיב את הסדר על כנו. תהליך זה של ריפוי פצע הינו מורכב להפליא ולרוב יניב תוצאות מספקות למדיי. עם זאת, מעבר להשפעתם של מאפייניי הפציעה עצמה, מדובר בתהליך המושפע מגורמים רבים הקשורים במאפייני האדם עצמו, כגון גיל, מוצא, גוון עור, גנטיקה, תהליכים עוריים או סיסטמיים המתקיימים ברקע, כגון עישון או סוכרת, ועל כן פציעות זהות עשויות להירפא באופן שונה בקרב אנשים שונים. לא אחת, על אף רצונו הטוב, "אין לעור ברירה", ותהליך זה של ריפוי פצע מותיר אחריו סימן.
מה בעצם קורה בעור אחרי פציעה?
כאשר העור נפגע, הגוף נכנס לתהליך ריפוי מדורג: עצירת דימום, תגובה דלקתית, יצירת קולגן חדש ולבסוף עיצוב מחדש של הרקמה. במהלך השלבים הללו עלולים להופיע שלושה סוגים עיקריים של שינויים:
- שינויים פיגמנטריים (PIH, Post Inflammatory Hyperpigmentation): לא מדובר בצלקת אמיתית אלא בתגובה של המלנוציטים לתהליך הדלקתי שלאחר הפציעה. שחרור יתר של מלנין גורם לכתם כהה מהעור הסובב, בייחוד בבעלי עור כהה. עיקר הטיפול הוא במניעה ראשונית של תהליכים מסוג זה, במניעה שניונית של החמרת הפיגמנטציה על ידי הגנה מהשמש, ובמידה שהכתם כבר קיים — ה-Gold Standard לטיפול הוא באמצעות טיפולים מבוססי לייזר [1].
- צלקת, שינוי מבני ברקמה: צלקת נוצרת כאשר נזק חודר מעבר לחלקו העליון של העור (האפידרמיס) ומגיע לדרמיס. במהלך הריפוי מופעלים תאים בשם פיברובלסטים ומייצרים קולגן סוג 3, הגרסה הפחות יציבה לקולגן מסוג 1 אשר יחליף אותו בהמשך. בדרמיס תקין הקולגן מאורגן במבנה רשת גמיש ואילו בצלקת הסיבים מסודרים בצרורות עבים ומקבילים זה לזה. התוצאה: רקמה צפופה, מבריקה, נוקשה ופחות גמישה [2, 3].
צלקת יכולה להופיע בכמה צורות עיקריות:
- שקועה (Atrophic): נראית כשקע או גומה בעור, לעיתים דקה ומבריקה יותר מהעור הסובב. נובעת עקב חסר בקולגן או עיגון של הרקמה לשכבות עמוקות, שכיחה לאחר אקנה או אבעבועות רוח.
- צלקת מוגבהת (Hypertrophic): צלקת בולטת מעט מעל פני העור, לרוב בגוון ורדרד או אדמדם. שכיחה באזורים הנתונים למתח מכני, כגון כתפיים או חזה עליון. נובעת מייצור קולגן עודף אך מוגבל לגבולות הפצע ולעיתים נראית נסיגה חלקית.
- קלואידית (Keloid): צלקת קלואידית נראית לרוב עבה, נוקשה ומבריקה, בעלת קצוות מוגבהים וצורה בלתי סדירה. צבעה נע בין ורוד לחום כהה ולעיתים גורמת לגרד או כאב. נובעת מתגובת יתר של פיברובלסטים עם הפרשה בלתי מבוקרת של קולגן מסוג 3, שכיחה יותר בבעלי עור כהה [2, 3].
איך אפשר לטפל בצלקת או בפיגמנטציה פוסט-דלקתית?
תחילה יש להעריך את טיב הצלקת ומאפייניה, אחריכן נבנית תוכנית טיפול מותאמת אישית הכוללת שילוב טכנולוגיות שונות, תוך התחשבות בדפוסי ריפוי הפצע ותיאום ציפיות משותף.
טיפול אידיאלי, מענה מולטי-מודאלי:
- לייזרים רפואיים (CO₂, Hybrid, Er:YAG, IPL, Er:Glass, Nd:YAG): משמשים לריכוך, איזון צבע ושיפור מרקם הצלקת. הלייזר נבחר לפי סוג הצלקת ועומקה ופועל על ידי ייצור קולגן חדש, הסרת כלי דם שטחיים וטיפול בפיגמנטציה [1, 2].
- מיקרונידלינג בשילוב חומרים ביולוגיים: טיפול עדין המפעיל את מנגנוני הריפוי של העור. במהלך הטיפול משולבים חומרים משקמים כגון אקסוזומים, PRP, פולינוקלאוטידים ו-AnteAge המסייעים לשיקום הרקמה [2, 3].
- ניתוק צלקת (Subcision): הליך קצר לשחרור סיבים פנימיים שמעגנים את הצלקת לשכבות העמוקות של העור. מאפשר לעור לשוב ולהתרומם, לעיתים בתוספת חומצה היאלורונית או טיפול לייזר מבוקר [2, 3].
- הזרקות סטרואידים או 5-FU: חומרים אלו, כגון דפומדרול, מסייעים להפחתת פעילות יתר של פיברובלסטים בצלקות היפרטרופיות.
טיפול מונע ומשלים
בשלבי ההחלמה יש חשיבות רבה לשמירה על תנאים אופטימליים לריפוי:
- שימוש יומיומי בקרם הגנה רפואי למניעת פיגמנטציה משנית.
- הקפדה על קרם לחות מאזן להפחתת מתח מכני על הצלקת.
- במקרים של נטייה לכתמים, שילוב מדכאי מלנין רפואיים כגון חומצה אזלאית, ניאצינמיד, הידרוקווינון ועוד.
- במקרים נבחרים, המשך טיפול בג’ל או יריעות סיליקון רפואי לוויסות ייצור הקולגן [1, 3].
לסיום
הטיפול בצלקות ובשינויים פוסט־טראומטיים בעור הוא תהליך עדין, המחייב שילוב של הבנה קלינית, טכנולוגיה מדויקת ותחושה אסתטית חדה.
בוינקלר קליניק אנו עובדים בגישה רב־תחומית המשלבת מכשור מבוסס אנרגיה, החדרת חומרים פעילים מתקדמים ואפשרויות כירורגיות משתנות על מנת להגיע לתוצאות האופטימליות ביותר.
להתייעצות אישית ובניית תוכנית טיפול מדויקת לצלקות או לשינויים פוסט־טראומטיים בעור, ניתן לפנות אלינו לתיאום פגישה בקליניקה.
ד"ר מיתר אטיאס
Sources:
[1] Basson R, Bayat A. Skin Scarring: Latest Update on Objective Assessment and Optimal Management. Front Med 2022; 9:942756.
[2] Berman B et al. Keloids and Hypertrophic Scars: Pathophysiology, Classification, and Treatment. Dermatol Surg 2017; 43(Suppl 1):S3-S18.
[3] Kohlhauser M et al. An Update on Molecular Mechanisms of Scarring – A Narrative Review. Int J Mol Sci 2024; 25(21):11579.
