אפקט זריקות ההרזיה: זינוק של 280% בפניות לכירורגיה פלסטית

בשנים האחרונות התרגלנו לדבר על תרופות ההרזיה בהקשר של ירידה במשקל. עכשיו מתחילים לראות את השלב הבא של התופעה: יותר ויותר אנשים שמסיימים תהליך משמעותי של ירידה במשקל פונים לכירורגיה הפלסטית.

לפי נתונים שפורסמו לאחרונה בישראל, נרשמה עלייה של כ־280% בפניות לייעוץ אצל מנתחים פלסטיים בעקבות ירידה במשקל באמצעות תרופות הרזיה.

גם בארצות הברית מורגשת אותה מגמה."הקליניקה נעשית עמוסה יותר ויותר כל שנה"  אומר ד"ר מייקל שטיין, מנתח פלסטי הפועל בניו יורק, שהתארח בפודקאסט של פרופ׳ וינקלר ״בפנים״ . לפי נתונים שפרסמה האגודה האמריקאית לכירורגיה פלסטית, 82% מהמנתחים החברים בארגון דיווחו כי במהלך 2025 קיבלו פניות ממטופלים בנוגע לפרוצדורות הקשורות לשימוש בתרופות ממשפחת GLP-1.

זה כבר לא מקרה נקודתי.

נוצרה אוכלוסיית מטופלים חדשה, והכירורגיה הפלסטית מתחילה להשתנות יחד איתה. "אני רואה יותר ויותר גברים בכירורגיה הפלסטית."אומר ד"ר מייקל שטיין.

מה בעצם השתנה?

מטופלים לאחר ירידה משמעותית במשקל אינם תופעה חדשה בכירורגיה הפלסטית.

במשך שנים טיפלו מנתחים פלסטיים במטופלים לאחר ניתוחים בריאטריים או ירידות משקל משמעותיות באמצעות שינוי תזונתי ואורח חיים.

מה שהשתנה הוא ההיקף.

הכניסה הרחבה של תרופות ממשפחת GLP-1 לטיפול בהשמנה ובמשקל אפשרה ליותר אנשים להגיע לירידות משמעותיות במשקל ללא ניתוח בריאטרי.

וככל שהמספרים גדלים, מתרחב גם מספר האנשים שמגיעים לשלב הבא ושואלים:

ירדתי במשקל. מה עכשיו?

כשהמשקל משתנה מהר יותר מהרקמות

חשוב לדייק: התרופות עצמן אינן בהכרח הגורם לעודפי העור.

עודפי עור, התרוקנות של רקמות ושינויים בקווי המתאר יכולים להופיע בעקבות ירידה משמעותית במשקל, ללא קשר לשאלה כיצד היא הושגה.

כאשר נפח הגוף קטן משמעותית, העור לא תמיד מצליח להתכווץ במידה שתואמת את הגוף החדש.

התוצאה משתנה מאוד בין אדם לאדם ותלויה בין היתר בגיל, בגנטיקה, באיכות העור, בהיקף הירידה במשקל ובמשך הזמן שבו הרקמות היו מתוחות.

לכן שני אנשים שירדו בדיוק אותו מספר קילוגרמים יכולים להגיע לחדר הייעוץ עם גוף שונה לחלוטין.

המטופלים החדשים לא מגיעים בשביל "עוד הרזיה"

וזה אולי השינוי המעניין ביותר שמתרחש היום בחדרי הייעוץ.

חלק מהמטופלים שמגיעים לכירורג הפלסטי כבר הגיעו למשקל שאליו שאפו.

הבעיה שמפריעה להם אינה עודף משקל.

היא מה שהירידה השאירה אחריה.

עודפי עור בבטן.

התרוקנות וצניחה של החזה.

רפיון בזרועות או בירכיים.

שינויים בקווי המתאר של הגוף.

ולעיתים גם אובדן נפח ושינוי במראה הפנים והצוואר.

מבחינה כירורגית, זו אוכלוסייה שדורשת חשיבה אחרת

לבחון כיצד הגוף הסתגל לשינוי המשמעותי שעבר.

לא רק הבטן: מדובר בשינוי של כל הגוף

השיח הציבורי סביב ירידה במשקל מתמקד בדרך כלל בבטן ובהיקפים.

אבל מבחינת הכירורג הפלסטי, ירידה משמעותית במשקל יכולה להיות אירוע שמשנה את כל מעטפת הגוף.

בחזה, אובדן נפח יכול להוביל למראה מרוקן ולצניחה.

בזרועות ובירכיים יכולים להישאר עודפי עור.

בבטן ניתן לראות שילובים שונים של עור עודף, שומן מקומי ושינויים בדופן הבטן.

בפנים, אובדן נפח משמעותי יכול להבליט שקעים ורפיון שהיו פחות נראים קודם.

לכן גם הפתרונות משתנים.

מתיחת בטן, הרמת חזה, ניתוחי עיצוב גוף, טיפול בזרועות ובירכיים, שאיבות שומן ממוקדות ולעיתים גם טיפולים או ניתוחים באזור הפנים והצוואר הם חלק ממכלול האפשרויות שנבחנות בהתאם למטופל.

תופעת ה־Ozempic Face היא רק חלק קטן מהסיפור

המושג Ozempic Face הפך בשנים האחרונות לביטוי תקשורתי נפוץ לתיאור השינויים שניתן לראות בפנים לאחר ירידה משמעותית במשקל.

אבל מבחינה רפואית, אין כאן "מחלה חדשה" שנגרמת דווקא מתרופה מסוימת.

כאשר אדם מאבד כמות משמעותית של שומן, גם הפנים יכולות לאבד נפח.

אצל חלק מהאנשים הדבר יכול להדגיש את עצמות הפנים בצורה מחמיאה. אצל אחרים הוא עלול להבליט שקעים, רפיון וקווי מתאר שהיו מוסתרים קודם.

אותו עיקרון בדיוק מתקיים בגוף.

לכן נכון יותר לדבר על השפעת הירידה המשמעותית במשקל על הרקמות, ולא על "נזק" שגורמת תרופה מסוימת.

למה דווקא עכשיו רואים זינוק בפניות?

יש כאן שילוב של כמה תהליכים.

ראשית, יותר אנשים מגיעים לירידות משמעותיות במשקל ובזמן קצר יחסית.

שנית, מדובר באוכלוסייה שלא בהכרח הייתה מגיעה בעבר לניתוח בריאטרי ולכן לא הייתה חלק מהקבוצה הקלאסית של מטופלים לאחר ירידה מסיבית במשקל.

״כולם על התרופות GLP-1 לירידה במשקל, וכמות האנשים שמגיעים עם צניחת חזה, עודפי עור בבטן ובגב פשוט מזנקת״, אומר ד״ר מייקל בפודקאסט ״בפנים״.

ושלישית, כאשר תהליך הירידה מצליח, תשומת הלב של המטופל משתנה.

בשלב הראשון המטרה היא המשקל.

לאחר שהמשקל יורד, מתחילים לראות דברים שקודם היו משניים.

עודף העור שלא נעלם.

החזה שהתרוקן.

הבטן שהשתנתה אבל עדיין לא נראית כפי שציפינו.

קו הלסת שהתרכך.

במילים אחרות, הצלחת תהליך ההרזיה יכולה ליצור צורך חדש שלא היה במרכז לפני כן.

אבל 280% יותר פניות לא אומר 280% יותר ניתוחים

זו הבחנה חשובה.

עלייה בפניות לייעוץ אינה זהה לעלייה במספר הניתוחים שמתבצעים בפועל.

פגישת ייעוץ היא בדיוק המקום שבו צריך להבין האם בכלל קיימת אינדיקציה לניתוח.

חלק מהמטופלים עדיין נמצאים בתהליך ירידה במשקל.

אצל אחרים המשקל עדיין אינו יציב.

יש מטופלים שבהם נכון להמתין.

ויש כאלה שהשינוי שמפריע להם אינו מצדיק מבחינתם את היקף הניתוח או את הצלקות הכרוכות בו. לצד זאת, ד״ר מייקל מציין כי גם היחס לצלקות משתנה:״ויש יותר ויותר סובלנות בקרב המטופלים לצלקות״, אמר בפודקאסט ״בפנים״.

לכן הזינוק בפניות אינו אומר שכל אדם שיורד במשקל הופך למועמד לניתוח פלסטי.

הוא אומר שיותר אנשים מבקשים להבין מה האפשרויות שלהם.

גם הכירורגיה הפלסטית צריכה להסתגל למציאות החדשה

עבור פרופ׳ אייל וינקלר, השינוי הזה אינו מסתכם בעוד ניתוחי מתיחת בטן.

הוא מחייב הסתכלות רחבה יותר על המטופל.

אדם שאיבד משקל רב יכול להגיע עם מספר אזורים שמפריעים לו במקביל.

אבל לא בהכרח נכון לטפל בכולם באותו ניתוח.

צריך לבחון את מצבו הבריאותי, את יציבות המשקל, את איכות הרקמות, את המצב התזונתי, את היקף הפעולות הנדרש ואת תהליך ההחלמה הצפוי.

לעיתים ניתן לשלב פרוצדורות.

במקרים אחרים נכון יותר לחלק את הטיפול למספר שלבים.

וזה בדיוק המקום שבו הניסיון הכירורגי הופך משמעותי במיוחד: לא רק לדעת לבצע את הניתוח, אלא לדעת מה לבצע, מתי ובאיזה סדר.

ומה קורה כשמטופל עדיין משתמש בתרופות?

גם זו שאלה שהפכה בשנים האחרונות לחלק מהשיחה סביב ניתוחים אלקטיביים.

מטופלים המשתמשים בתרופות ממשפחת GLP-1 צריכים לעדכן את המנתח ואת צוות ההרדמה כחלק מההערכה לקראת ניתוח.

הגישה הרפואית לניהול התרופות סביב ניתוח תלויה במצבו של המטופל, בסוג התרופה, בתסמינים, בהליך המתוכנן ובשיקולי ההרדמה.

לכן אין מקום להחלטה עצמאית להפסיק או לשנות טיפול תרופתי לקראת ניתוח.

ההחלטה צריכה להתקבל באופן פרטני על ידי הצוות הרפואי.

אנחנו רק בתחילת השינוי

הזינוק בפניות לכירורגיה הפלסטית הוא כנראה אחד הסימנים הראשונים לשינוי רחב יותר.

אם תרופות לירידה במשקל ימשיכו להיות חלק משמעותי מהטיפול בהשמנה בשנים הקרובות, גם עולם הכירורגיה הפלסטית צפוי לפגוש יותר מטופלים שהגוף שלהם עבר שינוי משמעותי בפרק זמן קצר יחסית.

והמשמעות אינה רק עלייה אפשרית במספר הניתוחים.

היא שינוי בסוג הייעוץ, בתכנון הניתוחים, בשילוב בין אזורים שונים ובדרך שבה מסתכלים על עיצוב הגוף לאחר ירידה במשקל.

מבחינת הכירורג הפלסטי, לא מספיק לראות כמה קילוגרמים ירדו.

צריך להבין מה קרה לרקמות בדרך.

280% הם לא הסיפור. הם הסימן

הנתון על זינוק של כ־280% בפניות מושך את העין, אבל הוא מספר סיפור גדול הרבה יותר.

תרופות ההרזיה שינו את הדרך שבה אנשים רבים יורדים במשקל.

עכשיו מתחילים לראות כיצד השינוי הזה מגיע גם לחדרי הייעוץ של הכירורגים הפלסטיים.

לא כל מי שיורד במשקל יזדקק לניתוח.

לא כל עודף עור חייב להיות מוסר.

ולא כל שינוי צריך להיות מתוקן.

אבל ככל שנוצרת אוכלוסייה גדולה יותר של אנשים שעברו ירידה משמעותית במשקל, נוצר גם תחום חדש של שאלות, צרכים והחלטות רפואיות.

מבחינת פרופ׳ אייל וינקלר, זה בדיוק המקום שבו הכירורגיה הפלסטית צריכה להישאר מומחיות רפואית ולהתחיל באבחון, להבין את הגוף החדש, להעריך את מצבו של המטופל ורק אז להחליט אם, מתי ואיך נכון להתערב.

כי הירידה במשקל יכולה להיות סוף של תהליך אחד.

עבור חלק מהמטופלים, היא גם תחילתו של תהליך חדש.