אפשר לישון שמונה שעות, להרגיש מצוין ולהגיע בבוקר למראה עם פנים שאומרות משהו אחר לגמרי.
האזור שמתחת לעיניים הוא אחד האזורים הנפוצים ביותר שמפריעים למטופלים רבים שלנו. שקיות, כהויות , נפיחות, שקע עמוק או מעבר לא חלק בין העפעף ללחי יכולים לגרום לפנים להיראות עייפות או מבוגרות יותר, גם אצל אנשים צעירים ובריאים.
אבל כאן מתחילה הטעות הנפוצה.
אנחנו קוראים כמעט לכל שינוי באזור הזה "שקיות מתחת לעיניים", למרות שמבחינה אנטומית יכולים להסתתר מאחוריו דברים שונים לחלוטין.
אצל אדם אחד מדובר בבליטה של כיסי השומן.
אצל אחר הבעיה המרכזית היא דווקא שקע מתחת לעין.
אצל מטופל שלישי קיימים עודפי עור ורפיון.
ולפעמים מדובר בשילוב של כמה מהם.
לכן, לדברי פרופ׳ אייל וינקלר, השאלה הנכונה אינה רק "איך מעלימים את השקיות?", אלא קודם כל:
מה בדיוק גורם למראה שמפריע לנו?
רק אחרי שעונים על השאלה הזו אפשר להחליט האם נכון להסיר שומן, לשמר אותו, למקם אותו מחדש, לטפל בעור או בכלל להימנע לגמרי.
למה בכלל נוצרות "שקיות" מתחת לעיניים?
האזור שסביב העיניים הוא אחד האזורים העדינים והמורכבים ביותר בפנים.
עם השנים מתרחשים בו מספר תהליכים במקביל. איכות העור משתנה, התמיכה של הרקמות נחלשת, מבנים עמוקים יותר בפנים משתנים, ולעיתים כיסי השומן הטבעיים שנמצאים באזור נעשים בולטים יותר.
התוצאה יכולה להיות אותה "שקית" מוכרת מתחת לעין.
אבל גיל הוא רק חלק מהסיפור.
גם לגנטיקה יש משמעות גדולה. יש אנשים שמפתחים שקיות מתחת לעיניים בגיל צעיר יחסית, לעיתים הרבה לפני שמופיעים סימני הזדקנות משמעותיים בשאר הפנים.
לכן אפשר לפגוש מטופל בן 35 עם שקיות בולטות מאוד, ומטופלת בת 60 שכמעט ואין להן.
זו בדיוק הסיבה שאי אפשר לבחור טיפול לפי גיל בלבד.
לא כל מה שנראה כמו שקית הוא באמת עודף שומן
זה אולי החלק החשוב ביותר באבחון.
כשמסתכלים על אזור העפעף התחתון צריך להסתכל לא רק על הבליטה, אלא גם על מה שקורה מתחתיה.
לעיתים קיימת בליטה של שומן ומיד מתחתיה שקע. האור פוגע באזור בצורה שיוצרת צל, והמפגש בין הבליטה לשקע מדגיש עוד יותר את מראה השקית.
במקרים אחרים אין כמעט עודף שומן, והבעיה המרכזית היא דווקא השקע.
ויש מטופלים שבהם השומן אינו הבעיה העיקרית בכלל, אלא איכות העור, עודפי עור, רפיון של העפעף או שינוי במבנה הלחי.
כל המצבים האלה יכולים להיראות דומים במראה, אבל הם מצריכים טיפולים שונים לחלוטין.
הגישה ניתוחית : פעם פשוט הוציאו את השומן. היום אנחנו חושבים אחרת
הגישה המסורתית לניתוחי עפעפיים תחתונים הייתה יחסית פשוטה: אם קיימת שקית שנגרמת מבליטת שומן, מסירים את השומן.
בחלק מהמקרים זו עדיין יכולה להיות פעולה נכונה.
אבל הכירורגיה המודרנית הפכה שמרנית ומתוחכמת יותר.
הסיבה היא שהמטרה אינה רק לגרום לשקית להיעלם ביום שלאחר הניתוח. צריך לחשוב גם על האופן שבו האזור ייראה בעוד חמש, עשר ועשרים שנה.
הפנים מאבדות נפח כחלק מתהליך ההתבגרות. לכן הסרה אגרסיבית מדי של שומן באזור שכבר נוטה לאבד נפח עלולה, במקרים מסוימים, ליצור לאורך זמן מראה חלול או שקוע.
מכאן נולדה תפיסה חשובה בניתוחי העפעפיים המודרניים:
לפעמים לא צריך להוציא את השומן. צריך להשתמש בו נכון.
אפשרות ראשונה: הסרת שומן
יש מטופלים שבהם קיימים כיסי שומן בולטים, ללא שקע משמעותי מתחתיהם וללא צורך ממשי להשתמש בנפח הקיים.
במקרים המתאימים ניתן להסיר חלק מכיסי השומן וליצור קונטור חלק יותר באזור העפעף התחתון.
המילה החשובה כאן היא "חלק".
המטרה אינה לרוקן את אזור העין משומן.
שומן סביב העין הוא חלק מהאנטומיה הטבעית של הפנים ויש לו תפקיד במראה הצעיר והרך שלהן.
לכן בניתוח מודרני השאלה אינה כמה שומן אפשר להוציא, אלא כמה נכון להשאיר.
אפשרות שנייה: להזיז את השומן במקום להוציא אותו
אחד השינויים המשמעותיים בכירורגיה של העפעף התחתון הוא השימוש בשומן שכבר קיים באזור כדי לשפר את המעבר בין העפעף ללחי.
נניח שקיימת בליטה מתחת לעין ומתחתיה שקע.
אם רק מסירים את הבליטה, פתרנו חלק אחד של הבעיה, אבל השקע עדיין נשאר.
במקרים מתאימים ניתן למקם מחדש חלק מהשומן ולהשתמש בו כדי לרכך את אזור השקע ואת המעבר בין העפעף ללחי.
במקום:
בליטה, שקע, לחי
אנחנו מנסים ליצור מעבר אחיד והרמוני יותר.
זו תפיסה שונה לחלוטין.
לא רק "להסיר את מה שמיותר", אלא להשתמש ברקמה הקיימת כדי לשמר נפח במקום שבו הוא נחוץ.
ולפעמים בכלל מוסיפים נפח
יש מקרים שבהם כמות השומן המקומית אינה מספיקה או שהאנטומיה דורשת פתרון אחר.
במצבים מסוימים ניתן לשקול שימוש בשומן עצמי או בטכניקות אחרות להשבת נפח.
גם כאן אין תשובה אחת נכונה.
הספרות המקצועית ממשיכה לבחון ולהשוות בין הסרת שומן, מיקום מחדש של השומן והוספת נפח, ואין טכניקה אחת שהוכחה כפתרון האידיאלי לכל מטופל.
הבחירה תלויה באנטומיה, באיכות העור, במבנה הלחי, בכמות השומן, בעומק השקע ובמצב העפעף עצמו.
ומה אם הבעיה היא בכלל העור?
אפשר לטפל בצורה מצוינת בכיסי השומן ועדיין לא לקבל את התוצאה שרצינו אם הבעיה המרכזית היא אחרת.
עם השנים עור העפעף התחתון יכול להפוך דק ורפוי יותר, להציג קמטוטים או ליצור עודף עור.
במצבים כאלה צריך להחליט האם יש צורך לטפל גם בעור.
לעיתים הדבר נעשה כחלק מהניתוח באמצעות הסרה שמרנית ומדויקת של עודפי עור.
במקרים אחרים ניתן לשלב או לשקול טיפולים לשיפור איכות העור, בהתאם למצבו.
ופה שוב חוזר אותו עיקרון:
לא מטפלים ב"שקיות".
מטפלים באנטומיה של האדם שנמצא מולנו.
ניתוח מבפנים או מבחוץ?
גם כאן קיימות מספר גישות.
בחלק מהמקרים ניתן לבצע את הטיפול דרך החלק הפנימי של העפעף, בגישה הנקראת Transconjunctival.
היתרון הבולט הוא שאין חתך חיצוני בעור העפעף.
גישה זו יכולה להתאים במיוחד כאשר רוצים לטפל בכיסי השומן ואין צורך משמעותי להסיר עודפי עור.
כאשר קיימים עודפי עור או כאשר נדרשת גישה אחרת לרקמות, ניתן לבצע חתך עדין מתחת לקו הריסים.
הבחירה בין הגישות אינה עניין של "איזו טכניקה טובה יותר".
היא תלויה במה שצריך לבצע.
מתי בכלל לא צריך ניתוח?
זה אולי החלק שהכי חשוב לפרופ׳ וינקלר להדגיש.
לא כל שקע מתחת לעין הוא אינדיקציה לניתוח עפעפיים.
ולא כל אדם שמגיע ואומר "יש לי שקיות" באמת צריך להיכנס לחדר ניתוח.
אם הבעיה המרכזית היא שקע ללא עודפי עור או כיסי שומן משמעותיים, במקרים מסוימים ניתן לשקול פתרונות לא ניתוחיים.
אם הבעיה היא בעיקר איכות העור, ייתכן שטיפול במרקם ובאיכות הרקמה יהיה רלוונטי יותר.
ואם מדובר בשילוב של מספר גורמים, לפעמים דווקא תוכנית טיפול משולבת תיתן תוצאה נכונה יותר.
אסתטיקה טובה אינה מתחילה בבחירת הפרוצדורה.
היא מתחילה באבחנה.
ומה לגבי חומצה היאלורונית מתחת לעיניים?
בשנים האחרונות הפכו הזרקות לאזור שמתחת לעיניים לטיפול מוכר מאוד, אבל גם כאן חשוב להבין את הגבולות.
חומר מילוי יכול, במקרים המתאימים, לרכך שקע ולשפר את המעבר בין העפעף ללחי.
אבל הוא אינו מסיר כיסי שומן.
כאשר קיימת שקית משמעותית, הוספת נפח מסביבה אינה בהכרח הפתרון הנכון ולעיתים אף עלולה ליצור מראה כבד יותר.
האזור שמתחת לעיניים הוא גם אזור אנטומי עדין במיוחד, ולכן כל טיפול בו דורש בחירה קפדנית של המטופל ושיקול דעת רפואי.
העובדה שאפשר להזריק אינה אומרת שצריך להזריק.
ומה לגבי לייזר ומכשור?
גם כאן חשוב להפריד בין שתי מטרות שונות.
לייזר וטכנולוגיות מבוססות אנרגיה יכולים לשמש במקרים מתאימים לשיפור איכות העור, המרקם והקמטוטים באזור.
אבל טיפול בעור אינו זהה לטיפול בכיס שומן בולט.
אם המבנה שיוצר את השקית הוא שומן אורביטלי בולט, טיפול שטחי בעור לא "ימיס" את הבעיה האנטומית.
לכן שילוב טיפולים יכול להיות מצוין כאשר הוא מבוסס על אבחון נכון, אבל אין טכנולוגיה אחת שמטפלת בכל מרכיבי ההזדקנות סביב העיניים.
למה אזור העיניים דורש כל כך הרבה דיוק?
העפעף התחתון הוא אזור קטן, אבל מבחינה כירורגית הוא אינו אזור פשוט.
מילימטרים יכולים להשפיע על התוצאה.
צריך להתייחס לכמות השומן, למיקום שלו, לעודפי העור, לטונוס וליציבות של העפעף, למבנה ארובת העין, לשקע שמתחת לעין ולמעבר שבין העפעף ללחי.
הסרה אגרסיבית מדי של רקמות עלולה ליצור מראה חלול.
הסרה לא מספקת עלולה להשאיר את הבעיה המקורית.
ובחירת פעולה שאינה מתאימה לאנטומיה עלולה לשנות את צורת העפעף.
לכן דווקא ניתוח שנשמע קטן דורש תכנון מדויק מאוד.
לא להסיר יותר. לעשות בדיוק את מה שצריך
יש שינוי מעניין מאוד שמתרחש בכירורגיה הפלסטית בכלל ובניתוחי הפנים בפרט.
בעבר המחשבה הייתה לעיתים קרובות מבוססת על הסרה:
עודף עור? מסירים.
עודף שומן? מוציאים.
היום אנחנו מבינים שהזדקנות הפנים מורכבת הרבה יותר.
אנחנו מאבדים נפח, רקמות משנות מיקום, העצמות עצמן משתנות עם השנים ואיכות העור משתנה.
לכן כירורגיה טובה צריכה לחשוב גם על שימור.
לא כמה אפשר להוציא, אלא מה כדאי להשאיר.
לא רק איך האזור ייראה מיד אחרי הניתוח, אלא איך הוא צפוי להתבגר.
לדברי פרופ׳ אייל וינקלר, המטרה בניתוח עפעפיים טוב אינה ליצור עין אחרת.
המטרה היא להסיר את תחושת הכבדות והעייפות, לשפר את המעבר בין העפעף ללחי ולשמור ככל האפשר על המראה הטבעי של המטופל.
למי מתאים ניתוח עפעפיים תחתונים?
אין גיל אחד שבו "צריך" לבצע ניתוח.
ההתאמה תלויה באנטומיה ובבעיה שמבקשים לפתור.
יש אנשים צעירים יחסית עם נטייה גנטית ברורה לכיסי שומן בולטים שיכולים להתאים לניתוח.
לעומתם, יש מטופלים מבוגרים יותר שבהם הבעיה מורכבת משילוב של עודפי עור, שינוי בנפח, רפיון רקמות ושינויים נוספים בפנים.
לכן פגישת הייעוץ צריכה לבחון לא רק את העפעפיים, אלא גם את היחסים שלהם עם שאר הפנים.
ומה צפוי אחרי הניתוח?
לאחר ניתוח עפעפיים תחתונים צפויים בדרך כלל נפיחות ושטפי דם בדרגות משתנות, והאזור משתפר בהדרגה במהלך ההחלמה.
התוצאה אינה נשפטת בימים הראשונים.
צריך לתת לנפיחות לרדת ולרקמות להתייצב.
משך ההחלמה המדויק תלוי בטכניקה שבוצעה, בהיקף הפעולה ובקצב ההחלמה האישי.
כמו בכל ניתוח, קיימים גם סיכונים אפשריים, ולכן חשוב לעבור את ההליך לאחר הערכה רפואית מלאה ותיאום ציפיות מסודר.
לסיכום: שתי שקיות , שלושה פתרונות שונים
כשמטופל מסתכל במראה ורואה שקיות מתחת לעיניים, הוא רואה בעיה אחת.
המנתח צריך לראות הרבה יותר.
האם זו באמת בליטת שומן?
האם יש שקע מתחתיה?
האם חסר נפח?
האם יש עודף עור?
מה מצב העפעף?
ומה יקרה לפנים אם נסיר עכשיו את השומן?
אצל מטופל אחד התשובה תהיה הסרה שמרנית.
אצל אחר, מיקום מחדש.
ואצל מטופל שלישי, ההחלטה הנכונה ביותר תהיה לא לנתח בכלל.
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר:
ניתוח עפעפיים טוב לא מתחיל בהחלטה מה להוציא. הוא מתחיל בהחלטה מה נכון לשמר.
לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ אייל וינקלר וצוות וינקלר קליניק ניתן להשאיר פרטים באתר. בפגישה ניתן לאבחן את מבנה העפעפיים והפנים, להבין מה באמת יוצר את המראה שמפריע לכם ולבחור את הדרך המדויקת והמתאימה ביותר לטיפול.