סימונה האלפ בת ה-27 היא האלופה הטרייה של טורניר הנשים בטניס של וימבלדון. ניצחונה בגמר בשבוע שעבר, על גדולת הטניסאיות בהיסטוריה סרינה ויליאמס, לא הפתיעה אוהדי טניס מושבעים. אחרים, שאינם חובבי טניס אולי לא שמעו את שמה עד לזכייתה האחרונה.
בשבילי, הניצחון של האלפ סוגר גם מעגל ביני לבינה. מעבר להערצה והערכה שאני רוחש אליה במישור הטניס המקצועני, יש לי אליה סימפטיה שמקורה בעולמות הכירוגיה הפלסטית. אני עוקב בעניין אחרי האלפ כיוון שהיא נחשפה לתקשורת וסיפרה לפני מספר שנים, על הניתוח להקטנת שדיים שעברה.
ניתוח השדיים נועד לדבריה בראש ובראשונה, כדי לשפר את היכולת הספורטיבית שלה. "השדיים הכבידו עליי ופגעו במשחקי", היא סיפרה.
דימוי גוף בעייתי ובעיות רפואיות מורכבות
בעיניי כמנתח פלסטי, סיפורה והחשיפה הנלווית אליו הם חשובים ומעוררי השראה. כשספורטאי על מספר על בעיה רפואית עמה התמודד זו השראה. במיוחד נכון הדבר כשאלופת טניס עולמית, מעניקה השראה לנשים צעירות מאוד הסובלות משדים ענקיים ומכבידים.
"ההקרבה הגדולה ביותר שעשיתי למען הצלחתי בטניס, הוא ניתוח הקטנת השדיים שעברתי", סיפרה האלפ בראיון עיתונאי. "לא התחרטתי על החלטתי אף פעם", היא אמרה.
כשהייתה האלפ רק בת 17, לפני כעשור, אז כוכבת צעירה שהפציעה כהבטחה בשמי הטניס העולמי, היא עברה ניתוח להקטנת שדיים. "השדיים שלי היו במידת חזייה של 34DD, והקטנתי ל-34C. לפני הניתוח חשתי תחושת כובד על בית החזה שלי".
למען הקוראים, אסביר שבאופן ממוצע, המדובר בהרחקת מעל 550 גרם של רקמה מכל אחד מהשדיים. הקטנת שדיים כזו היא פעולה ניתוחית אשר בסוף היום מורידה קילוגרם אחד (לפחות) משני השדיים יחד.
"חשתי שכובד השדיים משפיע על התגובות שלי בזמן המשחק", סיפרה האלפ, בראיון שהעניקה לפני כשנה למגזין ספורטס אילוסטרייטד, בו סיפרה על הניתוח שעברה בגיל 17. "האמת שלא אהבתי את השדיים שלי מעולם. לתחושתי, הייתי מבצעת את הניתוח גם לולא הייתי ספורטאית", הוסיפה האלפ.
לפני הקטנת חזה. "הייתי מבצעת את הניתוח גם לולא הייתי ספורטאית"
שדיים מכבידים מהווים בעיה שנשים רבות מתמודדות איתה בגילאים שונים. ישנן נערות ונשים צעירות הסובלות מגדילה מואצת של השדיים סביב גיל ההתבגרות, בתיכון ולקראת הגיוס לצבא. נערות אלה סובלות בעיקר מקושי לתפקד באופן ספורטיבי וגם מבעיות של דימוי גוף בגיל הנעורים.
בנות עם שדיים ענקיים בכיתה ט' והלאה, עלולות לסבול מהצקות סביבתיות והערות מעליבות. הנערות הללו והוריהן אינם מודעים לעיתים לאפשרות לבצע ניתוח הקטנת שדיים כבר בגילאים צעירים, כאשר יש לכך התוויה רפואית.
בנוסף לבעיית דימוי הגוף בעיקר בנשים צעירות, שדיים גדולים מהווים בעיה בכל הגילאים, עקב השפעת כובדם וגודלם של השדיים על מערכת השלד והשרירים של אזור בית החזה, הכתפיים, הצוואר התחתון והגב העליון.
הקטנת השדיים כוללת בתוכה הרחקת עודפי רקמת שד, הקטנת מעטפת העור של השד והרמת השדיים במעלה בית החזה. המטרה היא הקלת העומס של השד הענק והנפול ושיפור במראה.
החלטה לגבי ההתוויה של הניתוח
הניתוח להקטנת שדיים מתחלק באופן די שרירותי לכזה המוגדר כצורך רפואי ולניתוח קוסמטי.
הניתוחים המוכרים כתולדה מצרכים רפואיים, אמורים להינתן ללא כל תשלום במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי ובוודאי כחלק מהביטוחים הפרטיים והמשלימים. הקריטריונים למי מגיע ניתוח הקטנת שדיים 'רפואי', במסגרת הביטוחים הרפואיים אינם לגמרי ברורים.
במקרי הקיצון של שדיים ענקיים המלווים בשינויים כמו כיפוף מוכח רנטגנית של עמוד השדרה, ההתוויה הרפואית ברורה. ניתוחים בהתוויה רפואית ניתנים למטופלת ללא תשלום במסגרות ציבוריות וביטוחיות שונות. מאידך, במקרים בהם למטופלת חזה מעט מרוקן בעקבות הריון והנקה, ברור שמדובר בניתוח קוסמטי בלבד.
בעייתיות מסוימת קיימת במקרי הביניים. קופות החולים שולחות את המועמדות להקטנת שדיים לוועדת מומחים. בראש הוועדה יושב מנתח פלסטי שמתפקידו להחליט האם המלצת הפלסטיקאי המומחה "מהשטח", צדק בהמלצתו שהמדובר במקרה רפואי.
בכל אופן, יש להודות שהקריטריונים להיכלל בסל הניתוחים הרפואיים הולכים ומחמירים עם השנים. ככל שהמערכת הרפואית הציבורית תלך ותידרדר, כך יוקצו פחות משאבים ציבוריים לטובת ניתוחי הקטנת שדיים במערכת החינמית הציבורית, ואולם חשיבותם הרפואית והנפשית של הניתוחים האלה לא תקטן.
האלפ מהווה השראה ואומץ לנשים צעירות הזקוקות לניתוח, שלצערי, בישראל של 2019, פחות ופחות נשים תוכלנה ליהנות מהרווח שלו במערכת הרפואה הציבורית.