מי לא מפחד מהרדמה?

הפחד מהרדמה נפוץ מאוד בקרב מועמדים לניתוח בכלל ולניתוח קוסמטי בפרט. כמנתח פלסטי, אני מסביר למטופליי על ההתקדמות המשמעותית שחלה בעולם ההרדמה מאז שהתחלתי את ההתמחות שלי בתחום, לפני למעלה מעשרים שנים. התקדמות זו כוללת שיפור בחומרי ההרדמה, בהבנת הסיכונים הספציפיים למטופלים ובהתייחסות אינדיבידואלית על פי גיל, מצב רפואי ומחלות רקע.

לפני כשבועיים, הוצג בפניי מכשיר שהובטח לי כי הוא מחולל מהפכה בניטור המטופלים שזקוקים לניתוחים תחת הרדמה כללית. המכשיר, שנקרא PMD-200 ופותח על ידי החברה הישראלית MEDASENSE, מנטר ומכמת את רמת הכאב שהגוף המנותח  חווה אך לא יכול לבטא אותו בגלל  שהוא נמצא תחת הרדמה מלאה. המכשיר אמור לסייע לרופא המטפל להבין אם יש צורך להוסיף או להפחית את כמויות משככי הכאבים שבהם נעשה שימוש תוך כדי ניתוח. לשימוש יתר וגם לשימוש חסר של חומרים אלה יש השלכות שבאות לידי ביטוי בצורת תופעות לוואי, גם בזמן וגם לאחר הניתוח.

 בדרך כלל, אני ספקן ולא ממש מגלה סבלנות להבטחות שיווקיות. אבל הפעם אני והמרדים שעבד איתי הופתענו לטובה.

מדוע חשוב לדעת על כאב שחשה המנותחת המצויה ממילא בהרדמה כללית ולכאורה איננה מודעת כלל ולא תזכור חוויה של כאב מזמן הניתוח? הסיבה פשוטה והגיונית.

כאב בזמן ניתוח ולאחריו הוא תופעה פיזיולוגית נורמלית, המייצגת נזק לרקמות והתפתחות של תהליך דלקתי בעקבותיו. עוצמתו של תהליך זה היא בשיאה סמוך למועד הפגיעה ובדרך כלל הולכת ופוחתת עם תהליך ההחלמה.

בנוסף, כאב מקומי (גם אם איננו מודעים אליו ואיננו חשים בו) משפעל מנגנונים להזרמת דם וחומרים אנטי-דלקתיים העלולים לגרום לבצקת מקומית, לנפיחות מקומית ולעיכוב של תהליך הריפוי, שהיה מהיר יותר אם המקום היה מאולחש. זאת אחת הסיבות לכך שבניתוחים בהרדמה כללית, כמו ניתוח אף, שאיבת שומן ועוד, אנו המנתחים נוהגים להזליף חומר אלחוש מקומי בנוסף להרדמה כללית, כדי לאפשר ריפוי מהיר יותר ולדכא את המנגנונים המקומיים שעלולים להשפיע על מהלך הריפוי.

טיפול אפקטיבי בכאב מתחיל למעשה כבר בחדר הניתוח – אם הוא יעיל, הוא יעזור לקצר את משך ההחלמה ועשוי אף לקצר את זמן השהייה בבית החולים.

ברצוני להבהיר באופן חד משמעי שאין לי שום מעורבות מסחרית או רווח כלכלי, או כל עניין שאינו רפואי ומקצועי במכשיר.

בשבוע החולף, הועמד לרשותי המכשיר על ידי החברה לצורך בדיקתו במהלך ארבעה ניתוחים קוסמטיים מורכבים של הפנים. המכשיר אינו חודרני ומתחבר למנותחת על ידי אצבעון עם חיישנים זעירים. זו הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במכשיר בפרוצדורה קוסמטית בישראל. מבחינתי, יישום הטכנולוגיה היה מעניין וחשוב.

בשלבים מאוד מסוימים של הפעולות הכירורגיות – כמו בתום הרמת פנים כשהזרקתי שומן עצמוני בעומק הרקמות אל שכבת מעטה העצם של הלסת העליונה – נרשמה לפתע עלייה במדד NOL, הוא המדד המוצג על ידי המכשיר ומכמת את אותו כאב תת הכרתי של הגוף. בהסתכלותי על הפרמטרים הפיזיולוגיים האחרים שבהם נעשה בדרך כלל שימוש במהלך ניתוח כדי להבין אם האדם המנותח כאוב או לאכמו שינויים בדופק או בלחץ הדם, לא היו כלל סימנים לאותו ביטוי של כאב. אם כן, הניטור באמצעות NOL אפשר לי להיות הרבה יותר מדויק במענה לצרכי המטופלות.

תגובתי המיידית הייתה הוספת הרדמה מקומית. באופן דומה, פעלתי כך גם בניתוחים האחרים ובכך דוכא מנגנון הכאב על השלכותיו במטופלות השונות.

לטעמי ולמיטב הבנתי, המכשיר יכול לשמש לא רק בניתוחים קוסמטיים אלא גם בניתוחים גדולים ופולשניים יותר, אבל זאת איננה המומחיות שלי. כמנתח פלסטי, אני מקווה שבתי החולים שבהם אני עובד יאפשרו שימוש במכשיר בעתיד הקרוב. הרי לכל אחד מאיתנו יש סף כאב שונה וכל אחד מאיתנו מושפע באופן שונה ממשככי כאבים ואם לא ננטר, איך נדע?