לא רואים עלייך, הכל על רפואה אסתטית מאת פרופסור אייל וינקלר, ידיעות אחרונות מוסף זמנים בריאים

למה נפלו פנייך

"יש לי פרצוף עצוב ואני בכלל לא עצובה!" או "שואלים אותי למה אני נראית כל כך כועסת או מרירה ואני בכלל לא זה ולא זה", אומרות לי מטופלות (ומטופלים רבים) ומחכים לתשובתי המלומדת.

אז מהו הגורם למראה הפרצוף העצוב?

נתחיל מהתשובה הפילוסופית ונעבור לתשובתו של הפלסטיקאי: הפנים הן המראה של הנפש. מלבד אלו המפתחים "פני פוקר", שרירי הפנים והבעותיהן נועדו גם כדי לתקשר ולהביע רגשות גם ללא מילים. פנים עצובות יש גם לילדים ולצעירים, שלא מתקרבים עדיין לגיל המבוגר ולכן העצבות שעל פניהם היא תלוית מצב רוח ולא תלוית הזדקנות או גיל.

ועכשיו לתשובתי המקצועית למטופליי: השפעת ההתבגרות והתהליכים הביולוגיים של הזקנה הגורמים למראה "העצוב" של הפנים באה לידי ביטוי בשני אתרים עיקריים והם – זוויות העיניים הצידיות וזוויות הפה. לאלה נוספים גם הקמט הנאזו־לביאלי ההולך ונחרש בין צידי האף לצידי הפה. הפעם אתמקד בעיניים.

בגיל צעיר מתנוססת הגבה בשולי המצח מעל ארובת העין, ואצל מרבית הנשים היא מתרוממת קלות בקצה הצידי שלה, זה הנמשך מהמרכז אל הצדדים, כך שהגבה נראית כאילו היא מטפסת באלכסון מתון כלפי מעלה. עם הגיל מתאפיינת צניחה של כל הגבה כלפי מטה, במיוחד בחלק הצידי שלה, באופן שמשווה לאזור העין בחלקה החיצוני מראה עצוב, שמלווה לרוב בעודף עור בעפעף העליון.

המבט העצוב מתאפיין בכך שבאופן מטאפורי אנו מאבדים יכולת לבטא צחוק או שמחה באמצעות העיניים כיוון שכל החלק החיצוני של העין צונח, והמבט נראה עצוב ללא קשר למצב הרוח האמיתי שלנו.

בגיל מבוגר יותר יש גם חולשה ורפיון ביכולת האלסטית של העפעף התחתון. צניחה של העפעף התחתון גורמת לכך שהעין תיראה עצובה אפילו יותר, כאשר ניתן לראות את הלחמית, הלוא היא הלבן של העין, מתחת לגלגל העין עצמו. אלמנט נוסף הגורם לעין להיראות עצובה הוא הופעת שקעים מתחת לעין והידלדלות הרקמה התת־עורית הרכה של העפעף העליון בצורה שמשווה לעין מבט חלול ושקוע.

אז מה עושים?

הטיפול בעין העצובה מתחיל בשיחה עם המטופלת. חשוב לברר שמצבה הנפשי תקין. כבר נאמר פה ולא נפסיק להגיד שטיפול קוסמטי אינו פתרון לדיכאון. הטיפול בדיכאון צריך להינתן על ידי אנשים שזהו מקצועם.

למי שפונה אליי וטוען שהוא שמח וטוב לב אבל פניו "נפלו" בניגוד למצב רוחו הנפשי נוכל להציע את הדברים הבאים:

• פתרונות שאינם ניתוחיים יכללו הזרקת בוטולינום טוקסין בחלק הצידי של העין מתחת לגבה. החלשה של עוצמת ההתכווצות של השריר הטבעתי סביב העין בצידה החיצוני, מתחת לקצה הגבה, תגרום להעלאת הזווית החיצונית של הגבה ותיצור מראה פתוח יותר של העין. הזרקה מדויקת ומיומנת של הבוטוקס לא תגרום למראה המגוחך של הגבה הקופצנית ותותיר מראה טבעי. הזרקת בוטוקס היא פעולה בטוחה ומהירה. להזרקה מעט תופעות לוואי, השפעת הבוטוקס מתחילה בתוך כשבוע ונמשכת שלושה עד שישה חודשים. כאשר השפעת הבוטוקס פגה, תשוב הגבה למקומה המקורי מבלי "להחמיר" את המצב הקיים.

• להרמת הגבה יש גם פתרון ארוך טווח יותר. המדובר בניתוח להרמת צידי הגבה. בדרך כלל הניתוח מתלווה לניתוח לתיקון עודפי עור בעפעפיים אבל אין הכרח לשלב בין הניתוחים. הניתוח להרמת גבה מבוצע בהרדמה מקומית או כללית. זהו ניתוח קצר (כשעה) שאינו מחייב אשפוז. זמן ההחלמה הוא כשבוע. במשך השבוע ייתכנו נפיחות ובצקת באזור המצח הצידי והרקות, ויופיעו שטפי דם קלים מתחת לעין. אורך חיי הניתוח כשלוש עד ארבע שנים. הסיבוך הנדיר בניתוח זה הוא פגיעה חולפת או קבועה בעצב המרים את הגבה. פחות מאחוז מהמטופלות יסבלו מפגיעה קבועה בעצב. זהו סיכון שיש להביא אותו בחשבון.

במדור הבא נדון בפעולות לתיקון המראה העצוב הנובע מצניחת זוויות הפה.