הניתוח הוא בשבילי או בשבילכם?

הופתעתי השבוע כאשר אחת המטופלות הוותיקות שלי שאלה אותי האם הגל השוטף את העולם שייצוגו הסימבולי הוא קמפיין #MeToo, יוביל לסיומו של עידן הניתוחים הקוסמטיים.

"מה הקשר?" שאלתי.

"הקשר ברור", ענתה לי, "אנו הנשים נפסיק להיות אוביקט מיני שלכם הזכרים ונוכל לזנוח את כל תעשיית הקוסמטיקה ולהיראות איך שבא לנו".

"את באמת עושה הזרקות וטיפולים אחרים לגוף ולפנים כדי למצוא חן בעיני הבוס שלך וכך להתקדם בעבודה?" תהיתי.

"אני לא", אמרה, "אבל הרבה נשים עושות מאמץ גדול למצוא חן בעיני הסביבה".

היא צודקת. העולם שלנו מונע מתוך הצורך לרצות את תעשיית היופי שלא יודעת שובע, אולם בנוגע לכירורגיה אסתטית, הדיון צריך להתחלק לכמה חלקים:

1. מהו תפקידה של הכירורגיה הקוסמטית והאסתטית.

2. מהי המוטיבציה הבריאה והנכונה בקרב מטופלות ומטופלים בבואם לשפר או לשנות את המראה החיצוני שלהם.

3. האם השימוש בשירותי הכירורגיה האסתטית עומד בניגוד לתפיסות הבסיסיות של הפמיניזם, או בפשטות מנוגדות ל"שחרור האישה".

קטונתי מלייצג את התפיסות הפמיניסטיות ויחסן לכירורגיה האסתטית. כמי שפוגש במרפאתו אלפי נשים (וגברים) לניתוחים ולטיפולים משחזרים וקוסמטיים אני יודע שהפמיניזם נחלק בהתייחסותו לכירורגיה האסתטית לשניים: ישנן הרואות בפלסטיקאי לא פחות מקצב הטובח בבשר הנשים, הכל בשם ההחפצה וכדי לשרת את צרכיו המיניים של הגבר. תפיסה רדיקלית זו מתנגדת לכל "שינוי קוסמטי" בגוף הנשי. יחד עם זאת נוכל לראות בקבוצה זו נשים מקועקעות או מחוררות בעגילים ובמיני אביזרים אחרים מבלי שהן רואות בפעולות אלה שינוי קוסמטי אלא שימוש בגופן ככלי לביטוי עצמי.

לעומתן ישנן תפיסות הרואות בכירורגיה האסתטית והפלסטית כלי מעצים שאיתו לכל אישה יש את החירות לבחור מה לעשות עם גופה ועם כספה. פוסט־פמיניסטיות אלה יצדדו באישה הרוצה להגדיל את שדיה, בזו שתקטין ובלבד שאיש לא יגיד לה מה לעשות.

רבות מהנשים שבהן אני פוגש באות אליי עם דעה מוצקה, החלטה נחרצת המגובה בהבנה מעמיקה של הנושא. איש לא כופה עליהן להינתח או "להימתח", ולצערי, הרבה פעמים איש (כולל אותי) גם לא יכול להניא אותן מלעשות פעולות שאינן נחוצות.

הפחד הגדול ביותר של הנשים הוא מלהיראות מלאכותיות ומנותחות, הפחד השני קשור למה יגידו.

בודדות חוששות מהכאב או מההחלמה.

חלק קטן מהנשים מגיעות בלוויית הבעל/ בן זוג. מרביתן באות עם חברה או בת משפחה.

אינני זוכר מקרה שבו אישה מסרה לי שגבר מסוים ביקש ממנה או חלילה כפה עליה להינתח או להיראות כך ולא אחרת. האמת שדווקא כמה מהגברים המצויים בטיפולי מובלים מבוהלים "כצאן לטבח" על ידי אישה המעוניינת שאעשה ממנו חתיך כמו פעם. "תראה מה קרה לו לעפעפיים", הן אומרות. אולי כי נשים פשוט לא מפחדות לומר לבעל שהוא הזדקן, התבגר או שנפל לו הצוואר. תראו לי בעל שיאמר זאת לאשתו ויישאר בחיים.

מהי אם כן המוטיבציה הראויה של המבקשת ניתוח או שינוי קוסמטי? נשים כמו גברים מאוכזבות מבגידת הגוף. נשים וגברים רוצים להיראות כמו פעם לפני שעבר עליהם תהליך ההתבגרות. חלק מלקוחותיו של המנתח הפלסטי הם בכלל נערות ונערים או נשים צעירות המתמודדים עם פגמים גופניים ומבקשים ניתוח פלסטי עוד לפני שהם אפילו יצרו לעצמם זהות מגדרית מגובשת, כמו נניח ילדים המבקשים בגיל ארבע הצמדת אוזניים בולטות. ילדים אלה הם בוודאי לא קורבנות של שוביניזם גברי.