היריון, לידה והטיפולים האסתטיים שביניהם

מדי פעם פונה אליי אישה בהיריון, מלטפת את הבטן ההריונית ואומרת: "חכה, חכה פרופסור, איך שאני יולדת, אני אצלך על שולחן הניתוחים לסדר את השדיים או למתוח את הבטן" או "מה לגבי הזרקות, מה מותר ומה אסור בזמן ההיריון או מיד בסיומו?"

אז נתחיל בחלק הפשוט.

ישנה תקופה בחיים שלא עושים בה טיפולים אסתטיים. נקודה. זו תקופת הטרימסטר הראשון של ההיריון - עד לשבועות 12־14 להיריון. בתקופה זו איננו מבצעים שום פעילות רפואית וודאי שלא טיפולים אסתטיים.

ראשית, בתקופה זו שבה הולך ומתהווה עובר ברחם, אין להחדיר לגוף שום חומר שאינו נדרש. אמנם, החומצה ההיאלורונית, אינה מופיעה ברשימת החומרים הידועים כטרטוגניים (teratogenic), כלומר כאלה העלולים לגרום לנזקים בעובר, אבל החדרת חומר זר לגוף מסיבה קוסמטית, בתחילת ההיריון נראית לי בלתי הולמת ואף אסורה.

יודגש שבוטוליניום טוקסין מופיע כחומר טוקסי במחקרים בבעלי חיים בהיריון ולכן אסור בהזרקה לנשים בהיריון. המידע לגבי הבוטוליניום אינו חד־משמעי אך הסיכון לא נחוץ. לדוגמה אם מישהי קיבלה טיפול בוטוקס ולא ידעה שהיא בהיריון אך גילתה זאת מאוחר יותר, לא הייתי ממליץ להפסיק את ההיריון בגלל הזרקת הבוטוליניום, אך כמובן שלא נזריק את החומר ביודעין לאישה בהיריון, בכל שלביו.

הסיבה השנייה שבגללה לא אזריק כל חומר אסתטי בתחילת ההיריון וכנראה גם לא כל עוד ההיריון נמשך, היא הפוטנציאל לגרימת פגיעה בהיריון מכאב, דמם לא מוסבר ועד הפסקת היריון ספונטנית, שעלולים להיגרם רק בעקבות המתח שכרוך בהזרקה. מתח כזה יכול להיות חרדה בסיסית בריאה בגלל הפעולה עצמה, אולי בגלל הסיכון להופעת שטף דם ממושך בפנים, שעלול להשפיע נפשית וגם בגלל האפשרות שתופיע הפלה ספונטנית ללא קשר להזרקה ולטיפול אסתטי, שיותירו אותי ואת המטופלת עם טעם רע וסימני שאלה לעתיד.

בהמשך ההיריון וכמובן שבין ההריונות וגם בתקופת ההנקה אין מניעה רפואית להזריק חומרי מילוי. אם כי באופן עקרוני אני נמנע מלהזריק או להתערב בביולוגיה הטבעית של נשים מיניקות, רק לשם טיפול קוסמטי, הדבר לכשעצמו, נראה לי לא בזמן הנכון מבחינת המצב הגופני של האישה המיניקה.

וכעת לנשים המתכננות או מפנטזות על ניתוחים קוסמטיים מיד בתום הלידה או ההנקה:

אקדים ואומר, לנשים מיניקות אני ממליץ להימנע מביצוע שינויים קוסמטיים בגופן עד לסיום ההנקה.

ניתוחים קוסמטיים של השדיים צריכים להתבצע רק מספר חודשים מתום ההנקה. שדיים שמפרישים חלב, אפילו אם זה רק לאחר גירוי של הפטמה אינם מתאימים לניתוחים קוסמטיים ויש להמתין עד להתייבשות מלאה של החלב.

זאת ועוד, אין טעם לבצע התערבות כירורגית במי שגופה לא חזר לעצמו מבחינת המשקל, האיזון ההורמונלי וההתאוששות הנפשית והגופנית שלאחר הלידה.

נשים הפונות אליי בבקשה ״לחזור לגוף שהיה לי״, צריכות להשתדל ככל יכולתן לרדת במשקל ורק בתום שנה מהלידה, ניתן לשקול התערבות ניתוחית לתיקון השדיים, לשאיבת מצבורי שומן או לתיקון דופן הבטן.

בעניין זה כדאי גם לזכור שדופן בטן שאיבדה את המבנה שלה בעקבות ההיריון מומלץ על פי רוב לתקן רק כשהסתיימה התוכנית להבאת כל הילדים המתוכננים.

כידוע ילדים זו שמחה, אך יש לזכור שחלק בלתי נפרד מהשמחה העצומה שבהבאת ילדים, כולל את האפשרות לפגיעה מסוימת בחיטוב ובמבנה של הגוף הנשי. בתום שנה מהלידה ניתן להיוועץ במנתחים הפלסטיים המומחים, בשאלות האם וכיצד ניתן לבצע שיפורים בגופן.