האם התרופות נגד הזדקנות הן משהו ששווה לחכות לו?

לאחרונה הרשת גועשת בעקבות שתי ידיעות מרעישות על שני מחקרים נפרדים ומהפכניים. האחד הצליח להפוך על פיו את התהליך של התקמטות העור ונשירת השיער, והשני פיתח טכניקה חדשה לחידוש התאים בגופנו. 

הנה כל מה שידוע לנו על שני המחקרים פורצי הדרך הללו.

NAD+ - גלולת הפלא 

דיויד סינקלר (David Sinclair) הוא פרופסור מאוניברסיטת הרווארד שעומד בראש קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ניו סאות' וולס שבאוסטרליה. צוות החוקרים פיתח תהליך חדש שבמהלכו תאי הגוף מיוצרים כחדשים ובעקבותיו יכול גופנו לבנות איברים מחדש. 

NAD+ היא מולקולה שנמצאת בכל תא חי והיא חיונית לוויסות תהליך ההזדקנות של התאים ולשמירה על פעילותו התקינה של הגוף. באופן טבעי, פוחתות הרמות של NAD+ באנשים ובבעלי חיים באופן משמעותי במשך השנים כחלק מתהליך ההתבגרות. קבוצת החוקרים בדקה ומצאה שהגדלת רמות ה-NAD+ בעכברים מבוגרים גרמה להם להיראות צעירים יותר וגם להתנהג כך. אותם עכברים גם חיו למשך זמן ארוך יותר מהצפוי. 

במחקר, סינקלר וצוות החוקרים הוסיפו למים של קבוצת עכברים טיפות של תרכובת אשר מגדילה את רמות ה-NAD+ בגופם. בתוך שעתיים, רמות ה-NAD+ בגופם של העכברים גדלו באופן משמעותי ובתוך שבוע הפכו את סימני ההזדקנות ברקמות ובשרירי העכברים המבוגרים עד כדי כך שהמדענים לא יכלו להבדיל בין רקמותיו של עכבר בן שנתיים ואלה של עכבר בן ארבעה חודשים. עכשיו, המדענים מנסים להגיע לאותן התוצאות בבני אדם.

פרופ' סינקלר אומר שהטכניקה לא רק תצעיר את גופנו, אלא הייצור המחודש של איברים גם עשוי לאפשר לאנשים שסובלים משיתוק כלשהו לנוע שוב. בנוסף, הוא טוען שהתגלית עשויה לאפשר לבני האדם לחיות עד גיל 150 ויותר. 

פרופ' סינקלר צורך בעצמו את המולקולה ואמר שגילו הביולוגי צנח ב-24 שנים מאז שהתחיל לקחת את הגלולה. הוא הוסיף גם שאביו בן ה-79 יצא לרפטינג ולטיול אתגרי בטבע לאחר שהתחיל לצרוך את הגלולה לפני שנה וחצי. גם חמותו של פרופ' סינקלר נעזרה בגלולה שעזרה לה להיות פורייה שוב לאחר שעברה גיל בלות מוקדם בשנות ה-40 לחייה. 

אבל, למרות שהכול נשמע ורוד, פרופ' סינקלר מדגיש שהטכניקה עדיין איננה מוכנה לצאת לשוק וכי עלינו להמתין עד שיסתיימו כל המבדקים והמחקרים הראויים. הוא מקווה שהגלולה תשווק לקהל הרחב בתוך חמש שנים ומחירה היומי יהיה זהה לזה של כוס קפה. 

משחקים בגנטיקה

המחקר פורץ הדרך השני נערך באוניברסיטת אלבמה שבעיר ברמינגהם בארצות הברית, ומצא דרך לבטל את המוטציה הגנטית שגורמת לסימפטומים של הזדקנות. בתהליך ההזדקנות האנושי, ישנה ירידה בתפקוד המיטוכונדריאלי (בין היתר, אחראי המיטוכונדריון על אחסון ושמירת החומר התורשתי) ומצב זה עלול לגרום למחלות ולפגיעות נוירולוגיות, וכן לסימפטומים של הזדקנות כמו קמטים והתקרחות. 

כשהמדענים שערכו את המחקר הפעילו את המוטציה בעכברים, בתוך ארבעה שבועות הציגו העכברים סימני עייפות ושיערם האפיר ונשר. בתום שמונה שבועות, עורם החל להתקמט כשהעכברות התקמטו יותר מהעכברים. ואז, במפתיע, לאחר שהמדענים ביטלו את פעולת המוטציה החל תהליך ההתקרחות והעור המקומט להתהפך והעכברים חזרו למראם הקודם, אך האברים הפנימיים שלהם נותרו במצבם המבוגר. הממצאים הללו מצביעים על כך שהתפקוד המיטוכונדריאלי ממלא תפקיד משמעותי יותר בבריאותו של העור מאשר בבריאותם של האיברים הפנימיים. 

הפוטנציאל של המדע החדשני הזה הוא משמעותי מאוד, אך גם במקרה הזה עדיין מצפה לחוקרים דרך ארוכה לפני שנוכל כולנו ליהנות מתגליתם. 

אנחנו מחזיקים אצבעות שהעתיד הוורוד שמציירים שני מחקרים אלה אכן יתממש כי אם באמת יגיע היום שבו נוכל להשתמש בממצאים מרחיקי לכת אלה, כל שיח האנטי-אייג'ינג עשוי להשתנות לעד. בינתיים, למרבה השמחה כבר יש בידינו די והותר כלים אפקטיביים להתמודד עם התוצרים החיצוניים של תהליך ההזדקנות כדי שנוכל כולנו להרגיש טוב בתוך העור של עצמנו.