הזרקות שומן עצמי מול חומרי המילוי – מה עדיף?

מאת: פרופ' אייל וינקלר, מומחה לכירורגיה פלסטית

השומן העצמי הוא חומר מילוי חדש-ישן. הרופא הראשון שאי פעם העביר שומן ממקום אחד בגוף למשנהו היה הפלסטיקאי הגרמני גוסטב ניובר שב-1893 תיקן צלקת סביב עינו של מטופל בעזרת שומן שנשאב מזרועו. אבל חלפו עוד כמאה שנים עד שהתחלנו להשתמש בשומן כחומר מילוי לפנים, כשיכולת זו הלכה והשתכללה עם השנים. 

הזרקות השומן הן מגמה שתופסת יותר ויותר תאוצה כשהסיבה העיקרית לכך היא אם כבר, אז כבר. כלומר, אם כבר נכנסתם לניתוח אז למה שלא נשאב שומן מאזור אחד ונעשה בו שימוש אפקטיבי באזור הפנים? או שאולי עדיף להשאיר את ענייני המילוי לחומרים שנוצרו במיוחד לשם כך? ובקיצור – אם בשומן ובחומרי מילוי עסקינן, האם אפשר לקבוע בוודאות איזה חומר הוא טוב יותר? בואו נבדוק.  

פולשני יותר ופולשני פחות

מטבען, הזרקות שומן כרוכות בהליך פולשני יותר מאשר הזרקת חומרי מילוי. אלה שמגיעים לקבלת טיפול בחומרי מילוי יכולים להיכנס לחדר הטיפולים, לעבור את התהליך הפשוט, לצאת מהקליניקה ולהמשיך בשגרת יומם. חומרי המילוי אינם כרוכים בביצוע חתכים, גם אם מזעריים, או זקוקים לחומרי הרדמה, ולכן אינם דורשים זמן החלמה. אמנם מומלץ להיעזר בחומרי אלחוש לפני ביצוע ההזרקה, אבל השפעתם חולפת מעצמה זמן קצר לאחר הטיפול ואיננה מפריעה לתפקוד השוטף.

לעומת זאת, בהזרקות שומן יש אלמנט פולשני יותר. את השומן שמשמש למילוי יש לשאוב ממקום כלשהו בגוף ולשם כך יש לבצע חתך באזור שממנו נשאב השומן בעזרת צינורית. אם כן, בגלל ששאיבת השומן היא הליך פולשני או זעיר-פולשני, היא מחייבת שימוש בהרדמה ולפיכך גם זמן החלמה מעט ארוך יותר מזה של חומרי המילוי. מסיבה זו מרבית הזרקות השומן מתבצעות במטופלים שממילא עוברים ניתוח קוסמטי כלשהו ועל הדרך גם משתמשים בשומן למטרות הזרקה.

מיהו השורד האחרון?

אקדים ואומר שגם השומן וגם חומרי המילוי מספקים תוצאות אפקטיביות ומיידיות, למרות שהנפיחות עשויה להקשות עליכם להבחין בתוצאותיה של הזרקת השומן כבר במהלך השעות הראשונות. בגלל שהגוף סופג חלק ממאגרי השומן שמוזרקים לפנים, פעמים רבות מוזרקת לאזור כמות גדולה מהנדרש והפנים נראים נפוחים מעט אבל תוך שבוע שבועיים המצב מתייצב והתוצאות נראות לעין.

באשר לשרידותם של החומרים, תוצאותיה של הזרקת השומן נשמרות למשך זמן ארוך יותר כי לשומן יש נטייה להישאר במקומו ולשמור על צורתו ומראהו לאורך זמן. את חומרי המילוי, לעומת זאת, יש להזריק שוב מדי כמה חודשים עד שנה כדי לשמר את התוצאות. התכיפות שבה תזדקקו להזרקת חומרי מילוי תלויה גם בסוג החומר עצמו וגם בתגובות הפיזיות הייחודיות לכם. 

צפוי מול בלתי צפוי

אין ספק שאחד החסרונות המרכזיים של השומן הוא חוסר היכולת לצפות מראש את אופן ההתנהגות שלו. זה לא אומר שאי אפשר להשיג תוצאות מצוינות בהזרקות שומן עצמי, אלא שנדרשת יד מנוסה ומיומנת מאוד לביצוע ההליך. למרות זאת, גם הרופא המנוסה ביותר לא יכול לקבוע בוודאות האם התוצאה הסופית תהיה סימטרית לחלוטין. בגלל נטייתו של השומן להיספג חזרה בגוף, גם כאשר מזריקים כמויות זהות לגמרי של שומן לשני צידי הפנים לא ניתן לצפות כמה שומן ייספג חזרה והיכן, וכך יכול להיווצר מצב שבו שומן בצידם האחד של הפנים נספג מעט בעוד שזה שבצידם השני לא נספג כלל. במקרים אלה, יהיה צורך לחזור על ההזרקה כדי להגיע לתוצאות הרצויות.

לעומת השומן, חומרי המילוי צפויים יותר ופשוט יותר לשער כיצד ינהגו ומה תהיה התוצאה הסופית. מעבר להיותם צפויים, יתרון מרכזי נוסף שיש לחומרי המילוי הוא שהם למעשה סוגים שונים של חומצות היאלורוניות. החומצות הללו מיוצרות במגוון רחב של סמיכויות אשר מתאימות לאזורים שונים בפנים, מה שמאפשר גמישות רבה והתאמה מאוד מדויקת לסוג העור ולמימוש המטרה. 

גם וגם

לחומרי המילוי יש יכולת אחת ויחידה בלבד: לשפר את מראה הפנים. לעומתם, אין ספק ששאיבת שומן היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לחטב את הגוף ולצמצם היקפים, ומי לא רוצה גוף חטוב יותר? כשמוסיפים לקדרה הזאת גם את השימוש באותו שומן כדי לשפר את הנראות של אזור אחר בגוף, מתקבל תבשיל מאוד אטרקטיבי שסוגר מעגל ודומה מעט למעבר לבית חדש: כל החפצים שלכם עדיין נשארים אתכם, רק מסתדרים בקונסטלציה משופרת בבית חדש שמתאים לכם יותר.

אם כן, באיזה חומר כדאי לבחור? כמו תמיד בפלסטיקה, אין תשובה אחת ויחידה שמתאימה לכולם ואת המלצתי אוכל לתת רק על בסיס פגישת ייעוץ אישית.

 

אולי יעניין אתכם גם?