המשמעויות הרפואיות של תהליך ההתבגרות על גופן ונפשן של מתבגרות ונערות, הן תחום טיפולי רחב יריעה. עוסקים בו רופאי מתבגרים (רופאי ילדים עם התמחות באנדוקרינולוגיה), מטפלים ופסיכולוגים מתחום הנפש, גינקולוגים, וכתמיד גם למנתחים הפלסטיים יש תפקיד בכמה תחומים.
כאבא לבת 20 ולמתבגרת על סף בת־מצווש, וכמנתח פלסטי, חוויתי מקרוב את הקושי הנורמלי, החרדה הצפויה וההפתעות הגופניות המלווים את הבנות במהלך גיל ההתבגרות. אין זה סוד שתהליך ההתבגרות מלווה בקושי חברתי ותפקודי משמעותי. בתהליך הזה יש תחומים שבהם מעורבת הכירורגיה הפלסטית, ועקב כך יש לי ההמלצות ספציפיות להורים לבנות עשרה המתקשות עם התהליך.
כל המתבגרות נתונות ללחצים חברתיים משמעותיים הקשורים למראה גופן. כמדינה חמה, הבילוי הנפוץ ביותר בקיץ הוא על חוף הים או על שפת הבריכה. הסלפי והאינסטגרם הופכים את כולנו לקורבנות המראה החיצוני, אבל הלחץ המופעל על הנערות, במיוחד אלו הסובלות מבעיות גופניות, הוא קשה במיוחד.
אחד הסימנים המובהקים לכך שהשינוי בגוף הנערה מחייב את התערבות ההורים ופנייה לבדיקת רופא או רופאת מתבגרים, הוא הפסקת ההשתתפות בשיעורי ספורט או נטישת תחביבים הקשורים במראה הגוף. במקרה כזה על ההורים לברר מה הרקע לתופעה ולוודא שהיא אינה מעידה על פגם משמעותי בהתפתחות הגופנית.
השדיים לא דומים זה לזה
עניין רגיש אחר הוא צמיחת השדיים. עם תחילת ההתבגרות מתרחשת תפיחות באזור העטרות וגדילה מועטת ואיטית של רקמת השד. תקופה זו, המכונה בשפת הרופאים "שלב הנצת השדיים" (ואני מכנה אותה "תקופת הגוזייה"), מתרחשת על פי רוב בגילי העשרה המוקדמים. התהליך גורם לנערות רבות מבוכה, חשש וניסיון להסתיר מהסביבה (בעיקר בני הכיתה והחברים) את המתחולל בגופן.
בגילי ההתבגרות יש חשיבות עצומה לתמיכת ההורים. יש להבהיר לילדות המצויות בראשית ההתבגרות שכל מה שהן חוות הוא תקין. ההבשלה הפיזיולוגית מקדימה את זו הפסיכולוגית והבנות זקוקות לחיזוק ותמיכה.
מהצד האסתטי, בשלב זה ייתכן ששני השדיים אינם זהים זה לזה. ייתכן בהחלט ששד אחד יתפתח באופן מהיר יותר מהשני, כך שתתקבל א־סימטריה חולפת. יש להרגיע את הנערות ולומר להן שעם חלוף הזמן צמיחת השדיים תתאזן והם יהפכו דומים זה לזה.
אבל ייתכנו גם מקרים אחרים. אצל חלק קטן מהבנות צמיחת השדיים אינה תקינה. במקרים אלה תיתכן הפרעה בגדילת שד אחד או שניהם ועם שנות ההתבגרות השדיים ילכו וייראו בלתי־רגילים, בעלי מראה צינורי, או שהם יהיו שונים זה מזה. במקרים אלה על ההורים להיות קשובים לנערות, להראות אמפתיה ולקחת אותן לבדיקת מומחים לרפואת המתבגר. רופאים אלה יידעו לאתר את מיעוט המקרים החריגים ולהפנותם מבעוד מועד להמשך מעקב וטיפול אצל מנתח פלסטי. מנתחים פלסטיים בעלי מיומנות יידעו לאתר עיוותים בצמיחת השדיים ולהציע תיקון ניתוחי מיטבי, שיאפשר למתבגרת לחיות בשלום עם גופה.
רבות הן הנערות המגיעות למרפאתי בלוויית שני הורים המתנגדים לשיגעון שאחז בבנותיהן המעוניינות בתיקון א־סימטריה או יתרה מכך, בהקטנה או הגדלה של השדיים. פעמים רבות הצדק עם ההורים. הנערות נכנעות ללחץ הסביבה ומבקשות ניתוח קוסמטי שניתן להימנע ממנו, או לפחות לדחותו עד אחרי הצבא, כשהנערה הופכת לבשלה יותר ומודעת להשלכות הניתוח.
לעיתים המצב הפוך. ההורים חרדים מעצם הצורך בניתוח ומההשלכות שלו, עד שאינם מודעים לעיוות משמעותי בגודל או בצורת השדיים שממנו סובלת בתם. במקרה כזה אני נחלץ לעזרת הילדה ומנסה לשכנע את ההורים בנחיצות הניתוח. זה אינו ניתוח קוסמטי שמקורו בגחמה או כניעה לצו האופנה. אם השדיים מהווים גורם מעוות או מקור לתסכול ולרגשי נחיתות, יש לאפשר לנערה לעבור ניתוח. בידיים מיומנות הניתוח יחזיר את הנערה לחיק הוריה וחבריה רגועה יותר ומרוצה מגופה.
גם הופעת שיעור יתר על פני הגוף או בפנים אצל נערות עלולה להיות תופעה מטרידה ומביכה, אשר יכולה להיפתר על ידי איזון הורמונלי או באמצעות המכשור המודרני העומד לרשותנו. •