הלחץ הוא לא חבר קרוב שלנו – לא של המצב הנפשי וגם לא של עור הפנים שלנו. למרות זאת, אין אדם שלא מרגיש לחצים נפשיים שונים, בין אם בעבודה, במקום המגורים, במסגרת המשפחתית או במסגרת הזוגית. מבחינת העור, הלחץ מתחלק לשתי קטגוריות: אקוטי או כרוני. אם הלחץ הוא אקוטי, כלומר מופיע מפעם לפעם, אין לו השפעה של ממש על העור, אבל הקטגוריה שכן משפיעה עליו היא זו הכרונית וככל שהלחץ נמשך יותר זמן, כך הוא גובה מחיר גבוה יותר מהעור.
אלה המחירים שהעור שלנו משלם על לחץ מתמשך.
עור יבש
האפידרמיס הוא השכבה החיצונית ביותר של העור והוא מכיל חלבונים וליפידים (חומצות שומן), שיש להם תפקיד קריטי בשמירה על רמות לחות תקינות בעור. האפידרמיס הוא גם שכבת ההגנה, המחסום ששומר על שכבות העור העמוקות יותר. כשהמחסום הזה לא פועל כראוי, העור עלול להיות יבש ומגרד.
שני מחקרים שנערכו על עכברים ב-2014 מצאו שהלחץ פוגע בפעולתו של מחסום האפידרמיס ולכן עלול להפריע ליכולתו של העור לשמור על הלחות.
בנוסף, כשהגוף חווה לחץ מתמשך הוא מייצר את הורמון הלחץ קורטיזול. הקורטיזול מפריע לתהליך הייצור של חומצה היאלורונית, שאחראית על שמירת רמות הלחות בעור, והעור הופך יבש.
קמטים
הלחץ גורם לשינויים בחלבונים שבעור ובכך פוגע באלסטיות שלו, וכמובן שאובדן האלסטיות יכול לתרום להיווצרותם של קמטים. כאמור, הקורטיזול פוגע בייצור של החומצה ההיאלורונית בגוף אבל הוא גם מפרק את סיבי הקולגן, והשילוב הזה של חומצה היאלורונית ברמות נמוכות ומעט סיבי קולגן גורם להיווצרותם של קמטוטים וקמטים.
בנוסף, הלחץ יכול גם להגביר את הספיגה של רדיקלים חופשיים, שגם הם תורמים להזדקנות העור.
שיער אפור והתקרחות
לפי מחקר שנערך ב-2020, הפעילות המוגברת של מערכת העצבים שלנו בזמן לחץ גורמת לתאי הגזע שמייצרים מלנוציטים, להיעלם. מלנוציט הוא תא עור שמייצר פיגמנטים הקרויים מלנין והם אלה שנותנים לשיער את צבעו. ברגע שהמלנוציטים נעלמים, רמות המלנין יורדות, התאים החדשים מאבדים את הצבע שלהם והשיער הופך לבן או אפור.
ואם זה לא מספיק, הלחץ הכרוני עלול גם להפריע למחזור הצמיחה של השיער ולגרום לנשירה מוגברת.
נפיחות מתחת לעיניים ועיגולים שחורים
עם השנים, השרירים שתומכים באזור שמסביב לעיניים נחלשים ובמקביל, העור מאבד את הגמישות שלו. עקב כך, מתפתחות באזור שמתחת לעיניים שקיות לא אסתטיות. כשמוסיפים לזה לחץ מתמשך שפוגע באיכות השינה, החוסר בשעות שינה גורם להתפתחותם של עיגולים שחורים וכן לפגיעה נוספת באלסטיות של העור, שתורמת את חלקה להיווצרותן של שקיות מתחת לעיניים.
מראה עור עייף וחסר זוהר
לפעמים, כשהעור הופך עמום ואפרפר כדאי לבדוק קודם כל מהן רמות הלחץ הנפשי.
לחץ נפשי מגביל את אספקת הדם לעור וכך נפגעת אספקת החמצן לרקמות ולתאים. כשהעור לא מקבל את מנת החמצן והחומרים המזינים שלו עקב פגיעה באספקת הדם הוא נראה עייף, חסר ברק ועמום.
אז איך מתמודדים עם לחץ באפקטיביות ובמהירות?
כשהלחץ גובר בזמן שאתם עסוקים בעבודה, עם המשפחה או בכל דבר אחר, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא קודם כל למנוע ממנו לקבל ביטוי חיצוני, כדי שהפעילות שבה אתם עוסקים באותו רגע לא תפגע וכדי שלא תפרקו את המתח הנפשי על האנשים שסביבכם.
אם כן, איך נרגעים ומיד? הנה שתי דרכים פשוטות.
זהו את התגובה שלכם ללחץ
קודם כל, התאמנו על זיהוי הלחץ ברגע שהוא מתעורר כדי שתוכלו להחזיק חזק ולא לפרוק אותו על אף אחד. יש שתי תגובות נפוצות ללחץ ולכל תגובה, פתרון משלה.
1. תגובה סוערת שמתבטאת בכעס, חוסר שקט וסערה רגשית
הדרך הנכונה להרגיע תגובה סוערת היא פיזית ותנועתית. הרחיקו את עצמכם מהסיטואציה ופרקו מתח בתנועה: עלו ורדו במדרגות, קפצו במקום, צאו להליכה קצרה וכן הלאה. אם המצב לא מאפשר לכם להתרחק, מקדו את תשומת הלב שלכם בנשימה, הניעו את הבוהנות או עסו את כפות הידיים. כלומר, מצאו את התנועות הקטנות שיעזרו לכם להירגע.
2. תגובה מופנמת שמתבטאת בדיכאון, התכנסות פנימה או ריחוף וחוסר קרקוע
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תגובה מופנמת היא לשנס מותניים נפשיות ולהחליט להתמקד במשימה שאותה אתם אמורים לבצע באותו רגע. לשם כך, יהיה עליכם לגייס כוחות ונחישות, ולא לוותר לעצמכם. גם אם התפקוד שלכם לא יהיה מושלם, המיקוד במשימה שלפניכם יסב את תשומת ליבכם מהלחץ באותו רגע.
השתמשו בחושים שלכם. ראשית, יהיה עליכם להתנסות ולבחון איזו חוויה חושית מתאימה לכם. למשל, נסו להאזין למוזיקה או לצלילים נעימים, ובדקו אם חוש השמיעה עוזר לכם להירגע; הדליקו קטורת או פזרו ניחוחות נעימים בחדר בכל דרך אחרת ובדקו אם חוש הריח עוזר לכם להירגע; לטפו משטח נעים או חיית מחמד כדי להפעיל את חוש המגע; התבוננו בתמונות שמעוררות תחושות נעימות כדי לבחון את השפעתו של חוש הראייה, או נסו כל חוויה חושית אחרת שיכולה לעזור לכם להירגע ברגע האמת. ברגע שתזהו את החוויה החושית שעובדת בשבילכם, היעזרו בה בכל פעם שתרגישו את הלחץ גובר.
התמודדות עם לחץ לטווח הארוך
ההמלצה הקודמת הציעה לכם לא לפרוק לחץ ומתח על אחרים, אבל אין משמעו שעליכם להישאר עם הלחץ בתוככם לעד. אחת הדרכים המומלצות לפרוק מתחים היא פשוט לבטא אותם – בין אם על ידי ביטוי של רגשות לא נעימים (נגיד, בכי או צעקות לתוך כרית) או בעזרת פעילות גופנית. שימו לב שאם תבחרו בהבעת הרגשות, מומלץ לעשות זאת בפרטיות, כשיש לכם רגע לעצמכם, כדי שתוכלו להביע בחופשיות ובלי עכבות, בושה או מבוכה.