דוקטור, אז מה צריך לתקן לי?

מאת: ידיעות אחרונות מוסף זמנים בריאים - פרופסור אייל וינקלר

זה משפט פתיחה שאני מכיר כל כך טוב. "אתה בטח מסתכל עליי וישר רואה את כל הפגמים…" תאמר לי מכרה חדשה או קולגה עם הצגתי בפניה. "אז מה אתה חושב שאני צריכה לעשות?" אומרות לי המכירות אותי לראשונה וכוונתן אינה חלילה להטרידני, אלא להביע אי־נוחות מ"המבט המקצועי" שאני נועץ בהן, לדעתן. תשובתי משתדלת להיות תמיד מנומסת, אך כנה. לכן היא בדרך כלל תהיה: "אינך זקוקה לכלום, אבל אם את ממש רוצה לדבר על משהו שמפריע לך, אשמח להיפגש איתך במרפאתי". מכיוון שהסצנה הזו כה שכיחה בחיי, החלטתי לפתוח את סגור הלב ולספר לכן מה באמת עובר במוחו של מנתח פלסטי המתבונן בכן ברחוב, באירוע חברתי או חלילה בים או בבריכה.

ראשית, לא כולם זוכרים אבל המנתח הפלסטי הוא קודם כל בן אדם. הוא רואה מה שרואים כולם, ולכל פלסטיקאי אופי, סגנון, דרך התבוננות ותגובה האופייניים לו. שנית, המנתח הפלסטי הוא רופא. סיימנו בית ספר לרפואה, שנת סטאז' והתמחות ארוכה (שש שנים). למדנו והפנמנו שחלים עלינו כללים נוקשים של התנהגות, אתיקה וחובה לשמור על כבוד המטופל ועל כללי המקצוע.

אבל, וכאן האבל הגדול, המקצוע שלנו מתחיל בהתבוננות. בניגוד למנתח המוח או לגינקולוג, אנו מטפלים גם בפרטים שיש להם ביטוי משמעותי וניכר בחיצוניות. הטיפול הפלסטי יכול להיות שחזורי־רפואי ויכול להיות קוסמטי, אבל תמיד יהיה לו ביטוי בנראות החיצונית. נראות הניכרת בפנים או בחלקי הגוף המוסתרים על ידי הלבוש. מנתח מקצועי יאמר למטופלת מה לדעתו היא צריכה. כחלק מהמקצועיות שלי, לא אסכים למה שאינו מועיל לה או לו. בנחישות ולא תמיד בעדינות הנדרשת אומר לגבר כבד משקל בן 60, שזה עתה התגרש, וחושב ששאיבת שומן בשדיים היא הפתרון למראה גופו בים, שהפתרון המתאים לו כולל פנייה לדיאטנית, גם אם הדבר יביא לעלבון.

אז על מה אני מסתכל כשאני נועץ בכן מבט מקצועי:

א. טיפוח! פנים מוזנחות מקרינות הזנחה.

ב. הפער בין הגיל הביולוגי לגיל הנראה. נשים הנראות בבירור מבוגרות מכפי גילן, בעיקר בשל צניחת הפנים, מביאות אותי להביט בהן במבט בוחן.

ג. מראה הפנים, ובמיוחד אזורים שהתרוקנו מעט ברקמה רכה – עצמות הלחיים ואזור הרקות. נשים רבות  מתלוננות על הקמט בצידי הפה, המכונה בשפתנו הקמט הנאזו־לביאלי. אחרות שמות לב לעיגולים השחורים מתחת לעיניים ולקמטוטים מעל לשפה. רק מעטות מהנשים המבוגרות מודעות לחשיבות של נפח השפתיים. אלו שמבינות שהשפתיים נהיו דקות מעדיפות איפור קבוע על פני חומצה היאלורונית. למה? כי לרוב הן חוששות ממראה של "שפתי ברווז". שפתי הברווז שייכות לדור אחר, לדור הסיליקון הנוזלי אשר ברובו נמחק מהעולם.

ד. קווי המתאר – עפעפיים, גבות, צידי הלסת. מרבית הנשים המבינות שהגיע זמנן לניתוח עפעפיים או למתיחת פנים מבקשות תיקון חלקי של העפעף הצנוח או הצוואר. כשאני מסתכל בפרופיל על עודף העור בעפעפיים אני מסתכל על צידי הגבות, על מרכז הסנטר ועל צידי הלסת. שם מתחבא הגיל. אנחנו נוהגים "לתקן" את בבואתנו בבחינה מדוקדקת מול המראה. אבל "הליקויים" ניכרים דווקא כשאנו משוחחים באופן חופשי.

בכדי לדעת מה אני רואה אינכן זקוקות לי. הניחו מראת איפור קטנה על השולחן, כשהיא מורמת מעט למעלה בקצה העליון שלה. עכשיו שוחחו בטלפון תוך שאתן מביטות במראה. את מה שאתן רואות, אני רואה עליכן. •

שיתוף

דילוג לתוכן