הגדלת חזה

ניתוח הגדלת חזה מתאים לנשים מעל גיל 18 המעוניינות בחזה גדול יותר או בחזה בעל צורה מושכת יותר.

לאחר הניתוח להגדלת החזה, שדייך יקבלו מראה ומגע טבעיים לגמרי.

ההתאוששות לאחריו מהירה ונמשכת בדרך כלל עד ארבעה ימים.

המהפך במראה החיצוני ובביטחון העצמי מיידי ונשמר שנים רבות.

* חשוב לציין כי מעבודות שנערכו בשנים האחרונות, לא נמצא כל קשר בין שימוש בשתלי סיליקון להגדלת שדיים לבין סרטן השד.

יש לבצע בדיקות דם שגרתיות לפני הניתוח.
יש לדווח על רגישות לתרופות, נטייה לדימומים, קשיי נשימה.
יש להפסיק נטילת תרופות המדללות את הדם דוגמת אספירין כשבועיים לפני הניתוח.
יש לדווח למרדים על מחלות כגון אסטמה ושיעול כרוני.
ישנה חשיבות מרובה להפסקת עישון לפחות 3 שבועות לפני הניתוח.
נשים מעל גיל 35 ישלימו הדמיית שד / ממוגרפיה טרום ניתוחית.

במהלך הניתוח מוכנסים שתלי הסיליקון דרך חתך קטן (סנטימטרים ספורים) מתחת לקפל התת שדי או דרך בית השחי. המנתח מחליט היכן למקם את השתלים - בין רקמת השד לשריר החזה או מתחת לשריר החזה. משך הניתוח כחצי שעה עד שעה והוא מתבצע בהרדמה מלאה. עם סיום הניתוח נעשית חבישה הדוקה של בית החזה למשך 4 ימים. את התפרים מוציאים כעבור 10 ימים.

שיעור הסיבוכים בניתוחי הגדלת חזה קטן מאוד. הסיבוכים האפשריים לאחר הניתוח הם דימום, היווצרות צלקת בולטת או התקשות קופסית המתאפיינת בתחושת שד קשה למגע. רק באחוז אחד מהניתוחים תיתכן פעירה ספונטנית של הצלקת עם חשיפת השתלים דרך העור. במקרה כזה או במקרים הנדירים מאוד של התפתחות זיהום ייתכן שתידרש הוצאת השתלים והחלפתם בשתלים אחרים. ההחלפה תתבצע כמה שבועות או חודשים לאחר הוצאתם.

ברוב המקרים ההחלמה נמשכת כ-6 עד 8 שבועות, ובמשך תקופה זו עלייך:

• לישון על הצד (מומלץ להימנע משכיבה על הבטן)
• להימנע מלהיכנס לים, לבריכה, לג׳קוזי – בחודש הראשון.
• להימנע מפעולות הכרוכות בהפעלת שרירי החזה, וטלטול החזה.
• להימנע מלבישת חזייה עם ברזלים וגם לא חזיית סטרפלס שמפעילה לחץ על אזור החזה.

שלבי ההחלמה נראים כך:

• לאחר הניתוח

כיוון שההליך בוצע בהרדמה כללית, תועברי מיד לאחר הניתוח לחדר התאוששות. תתעוררי באופן הדרגתי כשצוות רפואי עוקב אחרייך. סביר להניח שתרגישי כאב וטשטוש.

במידה והשתלים הונחו מתחת לשריר החזה, את עלולה לחוות מתיחות או כאבי שרירים באזור. ככול שהשרירים יימתחו ויירגעו, הכאב יפחת.

לאחר כמה שעות תרגישי פחות ישנונית ופחות כאבים.

בדרך כלל תוכלי לחזור הביתה לאחר מספר שעות, אך תזדקקי למלווה שיסיע אותך.

לפני שתעזבי, המנתח יעטוף את השדיים שלך כדי לתמוך בהם במהלך ההחלמה. המנתח גם יסביר לך כיצד לטפל באזור התפרים בחזה שיהיו מכוסים בפלסטרים נצמדים. הפלסטרים יישארו במקומם כשבועיים.

יום לאחר הניתוח תוכלי להתקלח. אין בעיה להרטיב את אזור התפרים אך לא לשפשף אותו. לאחר הייבוש הניחי חזרה את חזיית הריפוי.

לגבי חזיית הריפוי – אין להסיר אותה גם לא לפני השינה, אלא רק לפני המקלחת.

• שבוע ראשון

במהלך 5-3 הימים הראשונים לאחר הניתוח, סביר שתחושי את אי הנוחות הרבה ביותר. הרופא ירשום לך תרופות לשליטה בכאבים.

יתכן שיהיה דימום קל באזור התפרים. זה נורמלי. אבל אם את חוששת מכל דימום שהוא, שוחחי עם המנתח שלך.

כאשר את מתקרבת לסופו של השבוע הראשון, ייתכן שתוכלי להתגבר על הכאב באמצעות תרופות ללא מרשם. בנוסף, המנתח מזריק לרקמות השד חומר מאלחש שיקטין מאוד את הכאב.

שימי לב שהחזיה מונחת באופן סימטרי במקומה ושהיא אינה לוחצת על התפרים.

לאחר השבוע הראשון, הכאב אמור להיות מינימלי.

באישור המנתח שלך, תוכלי לחזור בהדרגה לפעילויות יומיומית קלות.

• בשבועיים שלושה אחרי הניתוח

במהלך תקופה זו עדיין יהיו לך כאב ונפיחות, מדי פעם ייתכנו גלים של כאב בתנוחות או במצבים מסוימים, אבל המצב אמור להשתפר בהדרגה.

במהלך השבועיים הראשונים השדיים יתרככו ובהדרגה יתקרבו האחד לשני.

עדיין תתקשי בהנעת הידיים באופן חופשי וייתכן שתזדקקי לעזרה אם את אימא לילדים צעירים וצריכה להרים אותם.

אם העבודה שלך כרוכה בפעילות פיזית, מומלץ לקחת חופש למשך 3 שבועות או יותר.

בתקופה זו יהיה עלייך גם להימנע מהרמת משאות כבדים ומפעילות גופנית אינטנסיבית, כמו ריצה.

• לאחר 2 חודשים

לאחר כחודשיים את אמורה להתקרב להחלמה מלאה, אם כי זה תלוי בעד כמה הגוף שלך החלים.

הרופא יוכל לקבוע אם את יכולה לחזור לפעילות הרגילה.

שתלי החזה כוללים מעטפת סיליקון חיצונית וחומר מילוי. ברוב שתלי השדיים המילוי הוא ג׳ל סיליקון או תמיסת מלח.

שתלי סיליקון שבהם גם המעטפת וגם מילוי הג׳ל הם מסיליקון נחשבים לשתלים ששומרים על צורתם ועדיין רכים למגע כאילו היו טבעיים. בגלל הסמיכות הגבוהה של ג׳ל הסיליקון.

לאחר שנים של בחינות והערכות, שתלי החזה נחשבים לבטוחים. עם זאת, בדיקות תקופתיות סדירות אצל הרופא נועדו לוודא שהשתלים שלך נשארו במקומם ולא נקרעו.

בעבר, השתלות שד היו בסיכון גבוה יותר לקרעים ולסיבוכים נלווים, כי לאחר שנוצר קרע במעטפת השתל, חומר הג׳ל יכול היה לדלוף מתוך המעטפת אל הרקמה שמסביב. היום, בשל העמידות הגבוהה של שתלי הסיליקון (בהם המעטפת והג׳ל עשויים מסיליקון), שתלים אלה נוטים להיקרע ולדלוף פחות משתלים אחרים.

שימי לב, בהשוואה לשתלים עם תמיסת מלח, במקרה ששתל הסיליקון ידלוף יהיה קשה יותר לזהות את הדליפה. לכן חשוב לעבור בדיקות תקופתיות כדי לאתר מצבים שכאלה.

בסוג המודרני של שתלי ג׳ל סיליקון, פחות מ-3% מהשתלים ייפגעו כתוצאה מקרע או מדפלציה (deflation), כלומר מהתבקעות של השתל, עם זאת הנטייה היא להחליף את שתלי החזה לאחר כ-10 או 25 שנים.
הסיבה השכיחה להחלפת השתלים היא לאו דווקא איכות השתלים עצמם, אלא ההעדפות של נשים שמחליטות שהן רוצות שתלים גדולים או קטנים יותר.

• בין אם המילוי של השתל הוא תמיסת מלח או סיליקון, המעטפת החיצונית של שתלים אלה עשויה מסיליקון חזק מאוד. למרות שהסיליקון עשוי כך שיוכל לעמוד בלחצים ובחום קיצוני, המעטפת החיצונית עלולה לחוות קרע או נקב, אם כתוצאה מפגיעה ישירה בחזה, בלאי רגיל או עומס על השתל לאורך זמן.
   
• לפעמים השתלים מוסרים מכיוון שהם כבר לא נראים טוב כפי שנראו בהתחלה. כוח הכבידה גובה את מחירו מהעור ומהרקמות האחרות, מה שגורם לשתלי החזה להיראות שקועים ונפולים. מצב זה מוביל בסופו של דבר את האישה להחליט על ניתוח שתלים חוזר הכולל לעתים גם הרמת חזה.
   
• סיבוכים כירורגיים, כמו כיווץ קפסולרי (capsular), עשויים להוביל להסרת השתלים. לאחר מיקום שתלי החזה במקומם, נוצרת סביב השתלים צלקת סיבית ויוצרת כמוסה (קפסולה) של רקמות. הגוף יוצר כמוסת מגן כזו סביב כל אובייקט שהוא מזהה כגוף זר. כמוסת הרקמות היא בדרך כלל רכה או לא לגמרי מוצקה, היא אינה מורגשת והיא עוזרת לשתל להשאר במקומו.

לפעמים, כמוסת הרקמות היא קשה וצפופה באופן לא רגיל. במצב זה היא מתהדקת ולוחצת על השתל ויוצרת כיווץ קפסולרי אשר עלול לגרום לכאב כרוני, עיוות צורת השד, ולפעמים גם לשינוי גובה השד.

באופן כללי, המדע עדיין לא מבין מדוע נשים מסוימות מפתחות כיווץ קפסולרי ואחרות לא. עם זאת, נשים שנמצאות בסיכון גבוה יותר לכיווץ קפסולרי, הן אלה שעברו טיפול הקרנות בעבר, ובמיוחד אם ההקרנות היו לאחר הניתוח הראשון להגדלת חזה. מצב זה יכול להגדיל מאוד את הסיכון לפתח כיווץ קפסולרי.

גורמים אחרים שעלולים להעלות את הסיכון לכיווץ קפסולרי כוללים:

• קרע של השתל.
• המטומה (Hematoma), הצטברות של דם במקום שבו הוסרו רקמות במהלך הניתוח.
• פיתוח זיהום תת קליני על השתל שנקרא, ביופילם מיקרוביאלי (Microbial Biofilm).
• נטייה גנטית להצטלקות.

בממוצע, בהתחשב בכול סוגי השתלים, הם מחזיקים מעמד בין 10 ל-25 שנים. בטווח זה, חלקם יזדקקו להחלפה מוקדם יותר, וחלקם ימשיכו להחזיק מעמד זמן רב יותר.

הדרך לקבל מידע אמין ומדויק לגבי השתלים שלך היא להתייעץ עם הרופא שיעריך את מצבך האישי. 

• פודקאסט מיוחד של פרופסור וינקלר שמציג את כל האמת על ניתוח הגדלת חזה
• ניתוחי חזה
• האם אפשר להסתפק בשתל בלבד כדי לטפל בחזה נפול?
• הנקה לאחר הגדלת חזה